
מדיני

ההחלטה הישראלית על הכרה רשמית בעצמאות סומלילנד אינה תולדה של מהלך פתאומי, אלא תוצאה של תהליך מדיני ממושך שהתנהל הרחק מהעין הציבורית. מאחורי הקלעים התקיימו בחודשים האחרונים מגעים מדיניים שקטים, שכללו שורת פגישות בדרגים הבכירים ביותר, במטרה לגבש תשתית לקשרים דיפלומטיים עם הרפובליקה הבדלנית במזרח אפריקה.
אחד האירועים המרכזיים בתהליך התרחש באוקטובר האחרון, אז הגיע נשיא סומלילנד, עבדירחמן מוחמד עבדילאהי, לביקור חשאי בישראל. במהלך שהותו נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החוץ גדעון סער וראש המוסד דדי ברנע. גורמים מדיניים בישראל מתארים את הביקור כציון דרך בעל משמעות אסטרטגית.
על פי לשכת שר החוץ, גדעון סער הוביל את הקשרים הדיפלומטיים מול סומלילנד לאורך חודשים, תוך קיום פגישות עם נציגי הממשל בה ומשלחות מטעמו של הנשיא. פעילות זו הניחה את הבסיס להחלטה הדרמטית, שבעקבותיה הפכה ישראל לאחת המדינות הראשונות המכירות רשמית בעצמאות סומלילנד.
אך לצד הברכות - גם תגובות קשות. ממשלת סומליה הגיבה בזעם להכרזה, בטענה שמדובר ב"מהלך הפוגע בריבונותה ומהווה הפרה של המשפט הבינלאומי". נשיא סומליה תקף בחריפות את ירושלים, והאשים את ישראל במהלך עוין שמטרתו "פירוק המדינה מבפנים".
בעקבות המחאה הסומלית, שיגרה נציגות סומליה באו"ם בקשה לכינוס דחוף של מועצת הביטחון, הצפוי להתקיים ביום שני הקרוב. שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, מסר בתגובה כי "ישראל לא תירתע מלחצים. מדובר בהחלטה ריבונית ואחראית, מתוך ראייה לקידום יציבות אזורית. לא נאפשר לגורמים פוליטיים לנצל את המהלך לצרכים ציניים".
במערכת הבינלאומית נשמעים קולות המביעים חשש מהשלכות ההכרה. דיפלומטים מזהירים כי צעדים מסוג זה עלולים להתפרש כפרובוקציה בעיני גורמים עוינים - בהם איראן, ארגון אל-שבאב, החות'ים ואף דאעש - שעשויים לנצל את המצב להחרפת המתיחות באזור.
כך או כך, ההכרה של ישראל בסומלילנד מייצרת שינוי מדיני משמעותי בקרן אפריקה, ומהווה צעד נוסף בהרחבת השפעתה האזורית של ישראל - גם באזורים שנחשבו עד כה מחוץ למעגל ההשפעה הישיר.