האם צריך לעשר פירות העומדים לסחיטה? מרן הרב יצחק יוסף עונה

לכבוד היקר והנעלה, שלום רב.

בדבר מה שמבואר בספר "חזון עובדיה" על הלכות תרומות ומעשרות, שהעיקר להלכה שיש להפריש מלימונים תרומות ומעשרות בברכה.
 ושואל האם יש לחלק בין אדם שנוהג לאכול את הלימון, לבין אדם שמשתמש בלימון רק לנתינת טעם בסלט, שאז יש לדמותו לתבלין.

הנה, כפי שביאר בהלכה ובהערה כולה, שלימון הוא פרי שנאכל כשממתקים אותו או כשהוא כבוש במי מלח או חומץ (ועדיין שם של פרי עליו), לכן אף על פי שהלימון עומד לסחיטה, מכל מקום חייב במעשר.
 ולא דמי (דומה דינו של הלימון) לפלפלים דקיימי (שעומדים) רק לתבלין, וכל נטיעתם היא אך ורק על דעת שיתייבשו ויתבלו בהם מאכלים.

על כן, אף אם האדם משתמש (בלימון) אך ורק לנתינת טעם בסלט וכדומה, מכל מקום אינו פטור מתרומות ומעשרות (משום ששם פרי עליו).
 וכך משמעות פשטות הפוסקים שהביא שם ("חזון עובדיה", והם: ה"חזון איש", שו"ת "משנה הלכות", ספר "קדושת הארץ" ועוד), שלא חילקו בזה. ולכן כתב בסתמא שלימון חייב בתרומות ומעשרות בברכה.

והוא הדין לעניין מה ששאל בפלפל חריף לאדם שאינו נוהג לאכול את הפלפל, ורק נותן אותו לטעם בסלט וכיוצא בזה, מה דינו לגבי תרומות ומעשרות.

הנה, כיוון שראוי אותו הפלפל לאוכלו בפני עצמו, חייב בתרומות ומעשרות, ששם של ירק עליו. וכמו שכתב שם מרן אאמו"ר זיע"א, שתבלינים הראויים למאכל בפני עצמם, כגון בצלים ושומים, חייבים בתרומות ומעשרות.

והוא הדין לפלפל שחייב בתרומות ומעשרות. ורק פלפלים שחורים שנטחנים דק דק, וכן כורכום וכמון וכיוצא באלו שאינם ראויים למאכל כלל בפני עצמם, אלא אך ורק ראויים לתיבול, אלו פטורים מתרומות ומעשרות.