
הלכות שבת

לכבוד היקר והנעלה, שלום רב.
בדבר שאלתו האם נכון שגבאי בית הכנסת יעשה הבדלה בבית כנסת לאנשים שקרוב לוודאי שלא יעשו בבית, מאשר שיבדיל בביתו?
בוודאי עדיף שיעשה הבדלה בבית הכנסת כדי להוציא ידי חובה את מי שלא יעשה הבדלה בביתו. ועוד שרבותינו האחרונים הביאו שגם על פי הסוד מנהג טוב להבדיל בבית הכנסת, וכמבואר בספרנו "ילקוט יוסף". והבאנו שם עוד שמצוות עשה מן התורה לומר הבדלה במוצאי שבת. ובהערה דנו אם חיוב הבדלה היא מן התורה או מדרבנן, ואף אם הבדילו בתפילה, יש חיוב מדרבנן להבדיל על הכוס.
לכן, ראוי ששליח הציבור או הגבאי יעשו הבדלה בבית הכנסת להוציא את המתפללים שלא יבדילו בביתם ידי חובה, וכל הזריז נשכר שמזכה את הרבים.
ועל מה שרוצה לחזור ולהבדיל בביתו על הסדר כל הברכות, אין בזה עניין הלכתי, ויכול להבדיל כסדר ולברך "בורא פרי הגפן", וברכת "המבדיל בין קודש לחול", ואחר ההבדלה הנשים יברכו לעצמם ברכת "בורא מאורי האש", וברכת "בורא עצי בשמים", או שהנשים יעשו הבדלה עם כל הברכות כסדר, שאף הנשים חייבות בהבדלה, ויכולות להבדיל בעצמן וכמבואר שם.
ומה ששאל לגבי מי שבירך על הבשמים במוצאי שבת [שלא בהבדלה], ואחר כך עושה הבדלה לעצמו ואין אחר בבית עימו, האם יחזור לברך על הבשמים, והוא כשיטת מהר"ש גרמיזאן בשו"ת 'משפטי צדק' שהעלה, שמי שכבר בירך על הבשמים במוצאי שבת קודם ההבדלה, אף על פי שלא נתכוון לצאת ידי חובת תקנת חז"ל, פשיטא דיצא [בכל אופן], ואינו חייב לחזור ולברך ברכת בורא בשמים בהבדלה — ומכל מקום על הצד היותר טוב יחזור ויברך על סדר הברכות אף על פי שיצא כבר. והרי מרן זצ"ל הביא דבריו ב'יביע אומר', והאם כך דעתו להלכה?
הנה, ראה מה שכתב מרן זצוק"ל בהמשך הדברים כתב בסוגריים: "ומכל מקום יש להעיר קצת על דברי מהר"ש גרמיזאן, שמיקל בפשיטות לחזור ולברך על הבשמים כשמבדיל על הכוס, אפילו שלא להוציא אחרים, והרי מדברי הריטב"א מוכח שדווקא כשמוציא אחרים שפיר דמי [מותר] לחזור ולברך, הא לאו הכי [אבל אם לא כן], לא יברך. וכך ההלכה. דרק כשמוציא אנשי ביתו יברך על הבשמים, [יברך] אבל אם הוא לבד, ובירך קודם על הבשמים לא יחזור לברך".
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו