הצבה ששרדה שתי מלחמות עולם הלכה לעולמה בגיל 141

אחרי יותר ממאה שנות חיים, שכללו בעיקר לעיסת חסה ופירות קקטוס, נפרד השבוע גן החיות בסן דייגו מדיירת אהובה במיוחד - צבה קשישה, שהייתה התושבת הוותיקה ביותר במקום.

הצבה, שמוצאה מהטבע הפראי של איי גלאפגוס, הספיקה לחיות לא פחות מ-141 שנה - כך נמסר מדוברי גן החיות. היא נפטרה ב־20 בנובמבר, כשהיא משאירה מאחוריה שובל ארוך של זיכרונות למבקרים ולמטפלים כאחד.

למרות שלא ברור מתי בדיוק הגיע הזוחל המרשים הזה לסן דייגו, בארכיון של גן החיות מציינים שהצבה הייתה חלק מקבוצת הצבים הראשונה שהגיעה לשם, אי שם בסוף שנות ה־20 או תחילת ה־30 של המאה הקודמת.

בזמן שהעולם השתנה מקצה לקצה - עם שתי מלחמות עולם, עשרים נשיאים בארצות הברית ומהפכות טכנולוגיות בלי סוף - היא פשוט המשיכה בדרכה השלווה, מתנהלת לאט ובשקט, כמו שרק צבה יודעת.

המטפלים קראו לה "המלכה של גן החיות", והיא בהחלט הצדיקה את התואר. עם השנים היא סבלה ממחלות זקנה, ובחודשים האחרונים מצבה הלך והחמיר - עד שהוחלט להרדימה, מתוך חמלה.

ההודעה על מותה יצרה גל תגובות ברשתות. מבקרים רבים שיתפו זיכרונות ילדות מהמפגש עם הצבה. היו כאלה שביקרו אותה כילדים - וחזרו אליה כהורים, עם ילדיהם.

אחת מהן היא כריסטינה פארק, בת 69, שסיפרה שאחד הזיכרונות הכי חזקים שלה מילדותה הוא הרכיבה על גב הצבה, כשהייתה בת שלוש. היום, אגב, אסור כבר לעלות על גב של צב, אבל אז זו הייתה אטרקציה של ממש. אותה חוויה, לדבריה, הובילה אותה לגדל צב מדברי בביתה - ולהתעניין בכל מה שקשור לשמירה על מיני צבים בסכנת הכחדה.

למי שלא יודע - צבי גלאפגוס חיים מעל מאה שנה בטבע, ובתנאים מבוקרים של גן חיות הם יכולים להגיע אפילו לפי שניים מזה. הצבה המבוגרת ביותר שתועדה עד היום הייתה הרייט, שחיה באוסטרליה והגיעה לגיל המדהים של 175 שנה. היא נלקחה מאיי גלאפגוס עוד בשנת 1835, כשעוד הייתה בגודל של צלחת - ונפטרה רק בשנת 2006.