המחלוקת שמביאה יותר שלום מכל פיוס

איך ייתכן שתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם? לכאורה, יש הרבה מחלוקות בין הרבנים. האחד אומר כך, והשני בדיוק להפך. אז איך ייתכן שהמחלוקת הזו מרבה שלום?

האמת היא, שתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם לא בגלל שאין מחלוקות, אלא בגלל שהם יודעים איך לחלוק. חז"ל לא אמרו "תלמידי חכמים מרבים אחידות", אלא "שלום". ושלום - איננו היעדר מחלוקת, איננו תמימות דעים, ואיננו מחיקת השונות. השלום שהתורה מדברת עליו הוא הרמוניה, לא אחידות. הרמוניה, כלומר: שדברים שונים, ואפילו מנוגדים, מסוגלים לעמוד זה לצד זה וליצור יחד שלמות גבוהה יותר. זהו סוד השלום - היכולת להכיל ניגודים בלי להילחם.

מחלוקת לשם שמים איננה מחלוקת שמפרקת - אלא כזו שמייצרת מרחב. כל מחלוקת שבאה מתוך בירור האמת, איננה שורפת את המציאות - אלא מרחיבה אותה. כל דעה תופסת זווית אחרת, וכל זווית - מאירה פן נוסף של האמת. תלמידי חכמים אינם שואפים למחוק דעות אחרות, אלא שואפים לברר.

וכשם שבפיזיקה אין אור בלי קונטרסט, כך גם כאן. אור - לא "קיים" רק בגלל שיש פוטונים. הוא מתגלה כי יש פער בין רמות אנרגיה, תנועה בין חלקיקים, ניגוד בין אור לחושך. בלי הבדלים - אין גילוי. אם הכול היה אחיד, המציאות הייתה קפואה, דוממת, חסרת חיים. כך גם בנפש האדם: אין גילוי של עומק, זהות או תבונה - כל עוד הוא חי רק בתוך חדר של עצמו. דווקא המפגש עם השונה, עם הדעה המנוגדת, הוא זה שמאיר את זהותו של האדם.

כך גם בעולם המידות: המפגש בין "חסד" ל"גבורה", בין רכות לנוקשות, בין פחד לאמונה - הוא שמוליד את האור הפנימי. חז"ל אומרים: "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", כי הניגוד בין הדעות יוצר אור גדול יותר מאשר כל דעה לבדה. בית שמאי מחדדים את בית הלל, ובית הלל מעדנים את בית שמאי. אלו משפיעים על אלו.

על הפסוק "ארץ אשר אבניה ברזל" דרשו חכמים: "אבניה - אלו בוניה", ו"ברזל" - אלו תלמידי חכמים שמחדדים זה את זה כדרך שמחדדים סכין. אין עומק בלי דעה מול דעה. מחלוקת שנעשית ביראת שמים - מרבה אור. ריבוי דעות הוא ריבוי חכמה. הבעיה איננה בריבוי הדעות - אלא במידות הרעות.

וכמו בשלום בית - לא מדובר בלמחוק את האישיות של בן הזוג, אלא לכבד אותה, להכיל אותה, לחיות איתה בשלום. שלום אינו אחידות. שלום אמיתי פירושו שאני ואתה - שונים, אך אם יש בינינו אהבה, כבוד, תכונות טובות - השונות הזו לא מפרקת אותנו, אלא הופכת אותנו לשלם.

הקב"ה לא ברא שני אנשים זהים. השלמות בעולם לא באה מאחידות - אלא מחיבור קטבים. מחלוקת היא חומר גלם. שלום - הוא אומנות ניהול המחלוקת: באהבה, בכבוד, ובעדינות.