11 שנים של כאב הגיעו לסיומן: סגן הדר גולדין יובא היום למנוחות בכפר סבא

11 שנים לאחר שנפל בלב הלחימה במבצע "צוק איתן" וגופתו נלקחה לרצועת עזה בידי מחבלי חמאס - סגן הדר גולדין ז"ל יובא היום (שני) למנוחות בבית העלמין הצבאי בכפר סבא, בשעה 10:00 בבוקר. ההודעה הדרמטית על השבתו של הלוחם שנחטף הפיחה חיים במאבק שנמשך יותר מעשור - מאבק שהובילה משפחתו ללא הפוגה, מתוך אמונה בצדקת הדרך ומתוך נחישות בלתי מתפשרת.

במסיבת עיתונאים שהתקיימה אמש, התייצבו הוריו של הדר - שמחה ולאה גולדין - מול המצלמות, לראשונה מאז חזר בנם לקבורה בישראל, והביעו תודה לצה"ל ולמערכת הביטחון. האב, פרופ' שמחה גולדין, פתח את דבריו באמירה חדה: "צה"ל הוא זה שהחזיר את הדר לקבר ישראל - לא גורם אחר".

בהצהרה רוויית רגש אך גם בקו אידיאולוגי ברור, הוסיף גולדין: "זה ניצחון של ערכים - כשנלחמים על לוחמים, מצליחים. מה שהביא את הדר הביתה זו המחויבות של לוחמים להשיב את חבריהם מהקרב. לא הפקרנו אותו אז, ולא ויתרנו עליו לאורך השנים".

ד"ר לאה גולדין, אמו של הדר, שיחזרה את הרגעים הראשונים לאחר ההודעה על חטיפתו באוגוסט 2014, ועמדה על הציווי הערכי שעמד בבסיס כל פעולתם: "מהרגע הראשון ידענו שאסור להותיר את עזה בלי להשיב את הדר. זה היה מובן מאליו - שישראל לא עוזבת חיילים מאחור. היום, אחרי 11 שנים, סגרנו מעגל - בזכות נחישותם של כוחות הביטחון והאמונה בצדקת הדרך".

הדר גולדין ז"ל, בן 23 בנופלו, נולד ביישוב אשחר שבצפון, בן למשפחה חינוכית-אקדמית. אח תאום לצור, ואח לאיילת ומנחם. למד בתיכון המדעי-ישיבתי בכפר בתיה, המשיך למכינה הקדם-צבאית "בני דוד" בעלי, והיה מדריך בבני עקיבא. ב-2011 התגייס לשירות קרבי בחטיבת גבעתי, שם בלט בלחימתו ובמנהיגותו - תחילה כמפקד מחלקה, ובהמשך כמפקד צוות בפלוגת הסיור החטיבתית.

במהלך מבצע "צוק איתן", כחלק מהלחימה באזור רפיח, הוביל סגן גולדין את צוותו בזירת קרב מסועפת ומסוכנת במיוחד. ב-1 באוגוסט 2014, בשעה שנכנסה לתוקפה הפסקת אש הומניטרית בת 72 שעות, חמאס הפר את ההבנות - והכוח של גבעתי נפל למארב קטלני. בקרב נהרגו גם רס"ן בניה שראל וסמ"ר ליאל גדעוני. גופתו של הדר נגררה לתוך המנהרות לעזה, ובכך החל פרק של יותר מעשור של חוסר ודאות, כאב, ובעיקר - מאבק.

כבר למחרת ההיתקלות, על בסיס ממצאים שהובאו מהשטח - פריטי לבוש מגואלים בדם וממצאים ביולוגיים - קבע הרב הצבאי הראשי דאז, תא"ל רפי פרץ, כי הדר נפל בקרב, וגופתו בידי חמאס. לימים הועלה לדרגת סגן.

מאז אותו יום - 11 שנים - לא חדלה משפחת גולדין לפעול: פניות לראשי המדינה, עתירות, נאומים באו"ם, השתתפות באירועים ציבוריים, ולצדן גם התמודדות עם הביקורת על עסקות שבויים שהותירו את הדר מאחור. הקו שלהם נותר ברור: "אין מו"מ בלי החזרת חיילינו".

לצד המאבק הציבורי, הפך הדר עצמו - גם בחייו וגם במותו - לסמל לדמות הלוחם הערכי: בן תורה ולוחם מצטיין, רגיש ומנהיג. רבים זוכרים את הציורים שצייר, את המכתבים ששלח לחברתו עדנה (שאליה התארס טרם יציאתו למבצע), ואת דברי התורה שכתב, אשר לימים כונסו לספר.

הביתה - באיחור כואב, אך בהחלט

השבת גופתו של הדר גולדין לישראל מתרחשת בצל המלחמה בעזה, ולאחר פעולות אינטנסיביות שנעשו בחודשים האחרונים על ידי צה"ל והשב"כ. ככל הידוע, לא מדובר בעסקה אלא בפעולה מבצעית - שהובילה לאיתור ולהשבה שקטה של שרידי גופתו. עם זאת, בצה"ל מסרבים לחשוף בשלב זה פרטים נוספים.

מחר בבוקר, אחרי 11 שנים של המתנה מורטת עצבים, יובא הדר גולדין ז"ל למנוחות - לא עוד חלל ש"קבורתו לא נודעה", אלא בן אהוב, חייל, ואדם - שמצא סוף-סוף את מקומו בארץ שקידש בגופו ובנפשו.