"גרש את האמה ואת בנה": הרגע שבו שרה העזה לראות מה שאברהם לא רצה לדעת

לעומת זאת, לאחר שצחק ישמעאל  עם יצחק, אנו רואים תגובות שונות בתכלית. הן הרבה יותר דינמיות. שרה דורשת "גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ", למרות שנראה כמעשה קשה ואכזרי. מדוע? שרה חששה שלאחר פטירתם תשלוט ביצחק השפעת הגר וישמעאל, בנה הבכור, ולכן תבעה להרחיק את שניהם. לא בכדי חוזרת שרה ומכנה אותם בכינוי ולא בשמם. כשאמרה לאברהם "הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי" (עיל טז, ב), הציעה שרה מתוך רצון של "אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה", מתוך תקוה שתוכל לחנך ולהשפיע על ישמעאל , הבן שנולד. אולם בהתנהגותה, הוכיחה הגר, שאינה מתאימה להישאר בביתה של שרה.

הקושי

מה תגובת אברהם? לאחר שכתבה "וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם", הוסיפה התורה את שלוש המילים "עַל אוֹדֹת בְּנוֹ". מדוע? להדגיש את ההבדל שבין היחס של שרה לישמעאל, לבין יחסו של אברהם לישמעאל. שרה מייחסת אותו רק לאמו "בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית", ומנתקת מייחוסו לאברהם. היא אומרת לו: "גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה". בעוד אברהם מתייחס אליו כאל בנו: "וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ". עם כל הקושי הכרוך בגירוש הגר, היה לו הרבה יותר קשה "עַל אוֹדֹת בְּנוֹ".

על כך אמר לו הקב"ה: "אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ", על שאתה נאלץ לגרשם. הויכוח בין אברהם לשרה לא התחיל האם לגרש או לא, זו היתה התוצאה. התנהל ביניהם פולמוס ארוך איך להתייחס לישמעאל. שרה ייחסה אותו רק לאמו "בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית" (לעיל פסוק ט), וגם דרשה: "גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת..." (לעיל פסוק י), בעוד אברהם התייחס אליו כאל בנו, "וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ".

עוד הוסיף הקב"ה: "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ", גם ביחס לישמעאל, כפי שאמרה שרה: הוא בנה (של הגר ומתייחס רק אליה) ולא בנך, 'כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע', לרשת אותך ולהיקרא ההמשך שלך.

בצדקותו הרבה, עשה אברהם כמה פעולות, חלקן נגד רצונו, כדי למלא את הוראת הקב"ה במלואה. החל מהשכמתו קום לשלח את הגר ובנה "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר...". אברהם לא הניח לה לאכול בביתו טרם צאתה לדרך. הוא שילח אותה, מבלי שנתן לה כסף. "וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם", אברהם צייד אותה רק במצרכים הבסיסיים ביותר. הוא גם לא ליוה אותה, כפי שנהג לעשות עם אורחיו, כולל הנכרים, וגם לא שלח איתה מי מעבדיו שיסייע לה בדרך. בפעולות אלו הראה לה שמגרש אותה משום שהסיתה את בנה לצחוק וללעוג.

הכותב: הרב חגי ולוסקי - מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, רב המכר 'כי ישאלך' - על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' - על מגילת אסתר