דן ישב בתפילת שחרית של שבת קודש כשלצידו יושב אביגדור. במשך כל התפילה אביגדור גוער בבנו בן התשע וטוען כלפיו בכעס: "כך לא מתפללים". זאת, בזמן שהוא בעצמו מדבר בלי הפסקה עם זה שיושב מלפניו.
דן היה בהלם וחשב לעצמו: "איך הילד המסכן ילמד להתפלל בנועם ובמתיקות, כאשר הוא מקבל כאלה נזיפות מאביו?"
את מחשבותיו הוא שפך בפני גבאי בית הכנסת: "אביגדור לא יודע לחנך! הוא העליב את הבן שלו בזמן שהוא עצמו מדבר בתפילה".
בתפילת מנחה, ניגש הגבאי לאביגדור: "שמעתי היום מדן שהגזמת עם הילד שלך..."
שאלה: האם היה מותר לגבאי לגלות את דבריו של דן לאביגדור?
תשובה: הגבאי עבר על איסור "לא תלך רכיל בעמך", בכך שריכל והעביר את דבריו של דן לאביגדור.
הלכה: המרגל בחברו עובר בלא תעשה של "לא תלך רכיל בעמך". איזהו רכיל? זה שטוען דברים והולך מזה לזה ואומר: כך אמר פלוני עליך, כך וכך שמעתי על פלוני שהוא עשה לך, אף על פי שהוא אמת, הרי זה מחריב את העולם.
