מרן הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א | האם מותר להוציא לכלוך מתחת לדלת בשבת?

לכבוד היקר והנעלה, שלום רב.

על אודות שאלתו בדין הוצאת לכלוך או עפר מהחור שיש ברצפה מתחת לדלתות "רב בריח" וכדומה, שבספר "פסקי תשובות" התיר באופן שאפשר להוציא בנקל את העפר, וכעת שואל אם אפשר לסמוך על זה, והאם העפר לא מוקצה.

הנה, אם החור לא נסתם לגמרי ואפשר לנעול את הדלת, אין זה "מתקן מנא" [תיקון כלי שאסור בשבת] ולכן מותר, וגם אין בעפר ובלכלוך משום מוקצה דהוי [שהם] כמו גרף של רעי שמותר לטאטא על ידי מטאטא.

אבל אם נסתם לגמרי ואי אפשר לנעול את הדלת, אסור.

והדבר דומה למה שכתב בשו"ת "יביע אומר" שאם נסתם הכיור מותר לפתוח את הסתימה על ידי פומפה, בתנאי שלא נסתם הכיור לגמרי, אבל אם נסתם לגמרי, אסור לפתוח את הסתימה על ידי פומפה משום מתקן כלי.

ומכל מקום, [כתב שם ש]מותר לערות מים רותחים שימיסו את השומן שנצטבר שם, ואז יוכל אחר כך גם לפתוח עם פומפה. ואין לחוש שמבשל את השומן כשמערה עליו מים רותחים.

ובאשר לשאלתו על מי שבירך ובברכה אמר אלוקינו באות קו"ף, האם יצא ידי חובה או לא,
 עיין בספר "ילקוט יוסף" על הלכות ברכות (סימן ריד בהערה), שהעלנו שאם דילג שם ה' וכל שכן אם דילג אלוקינו ואמר: "ברוך אתה ה' מלך העולם" יצא ידי חובתו.

כן כתב מהר"ש גרמיזאן בשו"ת "משפטי צדק", דכיוון שהזכיר שם ה' ומלך העולם, אפילו בלא אלוקינו יצא ידי חובה, כדאמרינן "בריך רחמנא מלכא", ולא נזכר אלוקינו, אלא רחמנא מלכא דהוי במקום שם ומלכות.

וגם לא בעינן [צריך להזכיר בברכה את ה]שם המיוחד דווקא, דהוא פשוט מדמהני [מזה שמועיל] "רחמנא" דהוי [שהוא] כינוי, ואינו משמות שאין נמחקים, ועם כל זה, יצא, כל שכן שאם יזכיר שם משמות שאין נמחקים. וזה פשוט. עד כאן עיקר דברי מהר"ש גרמיזאן.

והנה עדיין יש לדון במי שאמר "אלוקינו", [משום] שאף על פי שאין בזה חשש להפסק בברכות, כיון שהוא מעין הברכה והוא כינוי שרגילים בו, מכל מקום יש לדון מצד ששינה ממטבע הברכה, ואולי דווקא אם דילג יצא ידי חובתו, שלא שינה מהמטבע, אבל אם הזכיר אלוקינו זה גרוע יותר, משום ששינה ממטבע שטבעו חכמים, ומאידך יש לומר שאין זה שינוי, משום דהוי כינוי. וצריך עיון.