
יהדות

מצוות הדלקת נרות שבת טומנת בחובה משמעויות עמוקות ורבות פנים.
חכמינו ז"ל גילו לנו טעמים נפלאים למצווה יקרה זו:
רש"י מבאר שמדליקים נרות שבת משום שלום בית, כפי שדרשו רבותינו בגמרא (שבת דף לד ע"א) על הפסוק:
"ויְדַָעְתָּ כיִּ שָׁלוֹם אָהֳלֶך וּפָקַדְתָּ נוָךְ ולְאֹ תֶחֱטָא".
כאשר יש נר בבית - יש שלום, שהרי כל אחד רואה להיכן הוא הולך ואינו נתקל בחפצים, ולא מתעוררת מריבה.
התוספות מפרשים שהטעם הוא משום עונג שבת, שכן האור מוסיף הנאה ועונג לאווירת השבת.
טעם נוסף הוא משום כבוד השבת, שאין סעודה חשובה אלא במקום מואר (רש"י שבת דף כה ע"ב).
חכמינו לימדונו שאין שביעה אמיתית אלא במראית העין, כמו שנאמר בקהלת "טוֹב מַרְאֵה עֵיניַםִ מֵהֲלָך נפֶָשׁ".
לכן אמרו חז"ל שלא יאכל אדם תבשילו אלא לאור הנר, ומשום כך הסומים אוכלים ואינם שבעים (כך מבואר בגמרא במסכת יומא דף עד ע"ב, שאינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל, שבלי הלקט סימן נט).
סיבה נוספת שמדליקים נר, היא שמא יפול זבוב או דבר איסור במאכל ואינו רואהו (שבלי הלקט שם).
טעם נוסף הוא שהנרות רומזות לנשמות, שנאמר "נרֵ ה' נשְִׁמַת אָדָם".
לכן האישה, שהשכינה נרמזת בה, מדליקה את הנרות, כדי שתזכה לבנים תלמידי חכמים וצדיקים (רבנו משה קורדובירו, "אור החיים" חלק א).
הגימטריה של "נר" עולה 250, ופעמיים "נר" הם 500. וזה רומז לרמ"ח (248) איברים באיש ורנ"ב (252) איברים אצל האישה.
על כן אור הנרות מסוגל להשרות שלום, חיבור ואחדות בבית.
יש לאישה זכות קדימה במצווה יקרה זו, משום שהיא יותר מצויה בענייני הבית.
כמו כן, יש בזה תיקון גדול לחטא עץ הדעת, שכיבתה את נרו של עולם, שנאמר "נר ה' נשמת אדם", ועתה בהדלקת הנר מתקנת עניין זה.