היום: יוסי שרעבי הובא למנוחות בקיבוצו בארי

מסע ההלוויה היה טעון ברגש. האחים שרון ואלי שרעבי קראו קדיש על קברו של יוסי, תפילת "אל מלא רחמים" נשמעה באוויר, ומנכ"ל עיריית ראשון לציון הקריא פרק תהילים לעילוי נשמתו.

נירה, רעייתו של יוסי, עמדה מול הארון וספדה לו בקול שבור:

"שנתיים אני לא נושמת. שואלת בלב שוב ושוב - למה? באיזה עולם בנות צריכות לקבור את אבא שלהן כל כך מוקדם? איך אני אמורה להמשיך כשאתה לא כאן? לקחת על עצמך את כל מה שלא יכולתי - והיום אני לוקחת עליי. אבל אתה כל כך חסר לי. איך משלימים עם חלל כזה?"

אלי שרעבי, אחיו של יוסי ואחד משורדי השבי, סיפר על הדמות שהייתה יוסי בחייו:

"היית יותר מאח - היית עוגן. אדם של לב ענק, של נתינה שקטה, תמיד עם מילה טובה וחיוך. לא חיפשת להיראות - רק להיות שם בשביל אחרים. והיית - הכי טוב שיכול להיות. תודה לך על הדוגמה, על הדרך, על האהבה. נפרדים ממך עם כאב, אבל גם עם גאווה גדולה."

אופיר אנגל, שנחטף עם יוסי באותו בוקר נורא ושוחרר כעבור 54 ימים, שיתף בזיכרונות מהשבי:

"בחודשיים שהיינו יחד - רעבים, מפוחדים, סגורים בחדר קטן - אתה דאגת לי. חלקת איתי את האוכל, עודדת. מהרגע שנפרדנו רק חיכיתי שתחזור. לא כך רציתי לסיים את המעגל, אבל אחרי 700 ימים - הוא נסגר, כואב ככל שיהיה."

בין הדוברים היה גם נשיא המדינה יצחק הרצוג, שספד בשם העם כולו:

"אנחנו מלווים אותך, סוף סוף, למנוחת עולמים באדמה שכל כך אהבת. לא הכרתי אותך אישית, אבל שמעתי מנירה, ראיתי את המסירות שלה, ונחשפתי שוב ושוב לעד כמה היית אדם מיוחד - לב חם, אבא נהדר, חבר אמיתי. בשם כולנו - סליחה. סליחה שלא הצלחנו להציל אותך בזמן. סליחה שלא הגנו עליך באותו יום מקולל. סליחה שלקח כל כך הרבה זמן להשיב אותך הביתה."

הנשיא הוסיף דברי עידוד למשפחת שרעבי ולתושבי בארי:

"הכאב שלכם הוא כאב של עם שלם. ביום אחד נורא איבדתם כל כך הרבה - אהובים, חיים, שגרה. אבל מול החושך הגדול - נולדו גם אורות: הכוח שלכם לשקם, לרפא, להיאחז באמונה. אתם מגדלור. תודה לכם - על מה שאתם ועל מה שאתם מסמלים."