"מי נח" - או מי אשם? הרב אריה לוין עם הסיפור שלא מספרים לכם על המבול

בפרשת השבוע אנו פוגשים את אחת הדמויות הצדיקות והמכוננות שבספר בראשית - נח. איש אשר התורה מעידה עליו כי היה "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו". ולמרות זאת - המבול, אסון כלל-עולמי שהחריב את האנושות, נקרא בפי הנביא ישעיהו בשם מפתיע: "מי נח".

ומכאן עולה שאלה קשה: האם נח הוא זה שגרם למבול? האם יש להטיל עליו אחריות?

הזוהר הקדוש: "לא עמד בתפילה"

בזוהר הקדוש, בפרשת נח, מובאת תשובה כואבת. רבי שמעון בר יוחאי מגלה: המבול נקרא "מי נח" - כיוון שנח לא התפלל על בני דורו. אף שעשה חסדים גדולים, השקיע בבניית התיבה, האכיל את כל בעלי החיים במסירות נפש, פעל בהצלת מה שניתן - דבר אחד הוא לא עשה: הוא לא התחנן על דורו.

לעומתו, אברהם אבינו, כשנודע לו על גזר הדין של סדום, נעמד מול הקב"ה וטוען: "חלילה לך מעשות כדבר הזה". משה רבנו, לאחר חטא העגל, מתייצב ואומר: "אם אין - מחני נא מספרך". גדולי האומה לא שתקו. הם פתחו בלב נשבר והתחננו על עמם - גם אם ידעו שמעשיהם לא בהכרח ישנו את הגזרה.

"מוות וחיים ביד לשון" - גם בלשון תפילה

מובא בשם אחד מצדיקי הדורות האחרונים, כי המילה "מבול" היא ראשי תיבות: מוות וחיים ביד לשון. כלומר  לא המבול הביא את ההרס, אלא חסרונה של הלשון - חסרונה של התפילה. אילו היו בפי דור המבול תפילות, בקשות, תחנונים - ייתכן שהעולם היה ניצל.

ואפילו נח, שהקב"ה מעיד עליו לטובה - חסר את אותה תפילה. לא ביקש רחמים על אנשי דורו, לא ניסה לשכנע, לא הפציר. שתיקתו - הייתה חלק מהאסון.

כל אחד יכול להתפלל - גם על האחר

בדור שלנו, שבו האדישות חודרת לכל פינה, חשוב לזכור: תפילה היא כלי אדיר. לא רק לרבנים, לא רק לצדיקים - אלא לכל יהודי ויהודייה. בין אם אתה בבית הכנסת, בבית, בעבודה או בשדה - אפשר לפנות לבורא עולם, מכל מקום ובכל מצב.

ולא רק על עצמנו. שימו לב ללשון התפילה: רפאנו, סלח לנו, ברך עלינו. הכל בלשון רבים. אנחנו לא מבקשים רק על גופנו ופרנסתנו - אלא על עם שלם, על דור שלם.

מעשה ברב רפאל לוין

סיפור מיוחד מתאר את כוח התפילה בפשטות מרגשת. נכדו של הרב אריה לוין, הרב רפאל לוין, איבד מסמך חשוב. בני המשפחה חיפשו - ולא מצאו. הוא עלה לקומה העליונה, פתח ספר תהילים מול ארון הקודש, התפלל מעט - וירד. עם המסמך ביד.
כששאלו אותו: "איך מצאת?" השיב בפשטות: "התפללתי."

שבת של תפילה, לא רק תיבה

פרשת נח מלמדת אותנו שיעור עמוק: גם אם אתה איש תם וצדיק, אם אינך מתפלל על הדור שלך, אם אינך מבקש רחמים על האחר, משהו חסר בשליחות שלך.

ולכן, בערב שבת זו, עם פרשת נח וגשמי הסתיו הראשונים - נקבל על עצמנו להתפלל. לא רק לעצמנו, אלא גם על אחינו - על אלה שלצידנו, על עם ישראל כולו.

ונזכה שתפילתו של כל יהודי - תקרב את הגאולה.

שבת שלום ומבורך.