החל מנובמבר - עליית מחירים נוספת במדף הרגיש בישראל

שוב עלייה, שוב בצניעות, ושוב במוצר בסיסי שנוגע כמעט בכל בית בישראל. החל מה־1 בנובמבר, מחיר אריזת 12 ביצים בגודל L יתעדכן מעלה ב־15 אגורות ויעמוד על 14.24 שקלים. גם המחירים של הגדלים הסמוכים יתייקרו: ביצי XL יעלו 15.48 שקלים, וביצי M יתומחרו ב־13.13 שקלים לקרטון.

לא מדובר בהתייקרות חדה - אך הציבור עייף, רגיש, ושחוק מהתייקרויות מצטברות. בכל שבוע נוסף נדמה כי מדף אחר בסופר מזנק מעט, אבל בהתמדה.

נוסחת המחיר: שיקוף או סכר?

מאז 2023, מחיר הביצים כבר לא מוכתב בהחלטת שרים אלא נקבע לפי מנגנון אוטומטי שמבוסס על מדד עלויות הייצור. אחת לחצי שנה נבדקת עלות הגידול, ההובלה, האריזה והשיווק. שינוי של יותר מ־3% בחצי שנה, או 1% בשנה - מוביל לעדכון מיידי במחיר לצרכן.

הרציונל: להפוך את שוק הביצים משוק ריכוזי-פוליטי לשקוף וצמוד מציאות. לא החלטות של דרג פוליטי - אלא נוסחה קרה שמגיבה לנתונים כלכליים. "המחיר כיום משקף את מצבו של המגדל, לא את הלחצים של שרים", אומרים במשרד החקלאות וביטחון המזון.

התייקרות על המדף, ירידה בלול

דווקא בצד של המגדלים נרשמה ירידה קלה. מחירי הגרעינים ותערובות ההזנה ירדו בחודשים האחרונים. אך עלויות השינוע, האריזה, הדלק, והשכר - עלו. כך נוצר מצב שבו עלות הייצור פחתה מעט, אך העלות הסופית עלתה.

המגדלים עצמם מקבלים 10.63 שקלים בלבד על קרטון בגודל L. ההפרש עד למחיר המדף - 3.61 שקלים - מיוחס למרכולים, למפיצים ולשלבי הביניים.

הצרכן כורע תחת הצטברות

פברואר 2023 סימן נקודת מפנה כאשר מחיר הביצים קפץ באחת בכ־16%. מאז, כל עלייה נוספת, ולו מזערית, נתפסת כנטל מיותר. על רקע גל עליות במחירי הדלק, הירקות, מוצרי החלב והדיור - הציבור כבר אינו בוחן את הגרף, אלא את הקופה בסופר.

"זו לא רק השאלה כמה זה עולה - אלא מתי זה נעצר", אמרה צרכנית באחד ממרכזי הקניות בתל אביב. "הבעיה היא שכבר אין על מה לוותר. עכשיו זה הביצים, מחר זו גבינה. כל פעם משהו אחר".

סיכום: מוצר קטן, משבר מתמשך

במשרד החקלאות מדגישים כי כאשר עלויות יירדו, גם המחיר לצרכן יותאם מטה - כך קובע המנגנון. אך עבור ציבור צרכנים שמרגיש שהמציאות הכלכלית מתייקרת בכל החזיתות, ההבטחות לעדכון עתידי נתפסות כמשענת רופפת.

ביצה היא לא רק סמל תזונתי, אלא גם כלכלי. מוצר קטן, יומיומי, שלאורך השנים הפך למדד לא רשמי למצבו של משק הבית הישראלי. וכאשר גם הוא מתייקר - המסר ברור: אין חזית צרכנית בטוחה.