טרור מהאויר: כך מזהמים את ישראל - ואין מי שיעצור את זה

על רקע ההחרפה במפגעי שריפת הפסולת הבלתי חוקית באיו"ש, תושבים משוהם, מודיעין, ראש העין ויישובי קו התפר מדווחים בשבועות האחרונים על תופעה חוזרת: עשן כבד שחודר לבתים בשעות הלילה, ריח כימי צורב ותחלואה נשימתית שפוגעת בילדים ומבוגרים כאחד. את המצב הזה הם מכנים בפה מלא "טרור בריאותי חוצה גבולות".

עשן מההר, ברונכיטיס במישור

"כל ערב זה מגיע כמו שעון. ברגע שהרוח נושבת ממזרח, סוגרים חלונות, מכבים מזגנים, והולכים לישון עם מאווררים", מספר נאור כהן, תושב כפר טרומן. "העשן חודר דרך כל חריץ. הבת שלי בת שמונה חודשים, כבר חודשיים משתעלת בלילה. אבחנו לה ברונכיטיס. אפילו אנטיביוטיקה לא עוזרת".

לפי דיווחים של תושבים ותצפיות בשטח, האתר שממנו נפלטים העשנים נמצא סמוך לכפר נעלין, מול שוהם. מדובר באתר פירטי לשרפת פסולת מעורבת, שפועל לפי הערכות כמעט מסביב לשעון. "זה לא רק ריח של עשן", אומרת שיר מקריית אונו. "זה ריח של פלסטיק, כימיקלים ואלקטרוניקה. אני מתעוררת בלילה עם בחילה, עייפות וכאב ראש. הבן שלי, בן שנתיים, אובחן עם אסתמת ילדות וברונכיטיס. אנחנו פשוט לא נושמים".

אין אכיפה, אין ניטור, אין מענה

שני גזית, תושבת שוהם ונציגת מועצת היישוב לנושא השריפות, מדגישה כי מדובר בתופעה נרחבת שהחמירה מאז תחילת המלחמה. לדבריה, פלסטינים משליכים פסולת לאתרים לא חוקיים באיו"ש, ולאחר שהאתרים מתמלאים שורפים את התכולה כדי לפנות מקום. "אין להם אתרי הטמנה מוסדרים, אבל למדינת ישראל יש אחריות", היא אומרת. "הזיהום לא עוצר בגדר. זה אוויר, זה נחלים. זה אצלנו בבית".

לדבריה, משרד להגנת הסביבה אינו מחזיק כיום ביכולת לנטר בזמן אמת את ריכוזי הזיהום החריגים שמקורם בשריפות. "אין מערך התרעה מסודר. משרד החינוך והרשויות מסתמכים על התראות, אבל כשאין ניטור אין גם אזהרות. ילדים יוצאים לשחק בחוץ בזמן זיהום, וההשלכות חמורות".

עדות מהשטח: "מחירי הנדל"ן צונחים והתושבים בורחים"

לפי דיווחים בקבוצות מקומיות, הריח והעשן מורגשים באופן קבוע בלילות, מיהוד וקריית אונו ועד פתח תקווה וגבעת שמואל. "אנחנו פשוט נצורים בבתים", אומר כהן. "זה משפיע על יותר מ־600 אלף איש. תושבים כבר עוזבים. אני בעצמי עוזב בעוד חודש. ככה טרור סביבתי נראה, וזה עובד".

ההשלכות הבריאותיות: חלקיקים שחודרים לדם

ד"ר רוני פרבר, מומחה לבריאות הציבור ומרצה בכיר בתחום, מזהיר: "שרפת פסולת מעורבת, כפי שמתרחשת באתרים אלו, מייצרת פליטת חומרים מסוכנים. חלקיקי PM2.5 ו־PM10, תרכובות אורגניות נדיפות, מתכות כבדות ודיוקסינים. כולם חודרים לריאות, נכנסים למחזור הדם ומסכנים את הבריאות".

לדבריו, החשיפה הרציפה גם כאשר הריח נעלם עלולה להוביל להחמרה של אסתמה, ברונכיטיס, תחלואת לב וכלי דם, ואף עלייה בסיכון לסרטן. "הנפגעים העיקריים הם ילדים, נשים בהריון, קשישים וחולים כרוניים, אבל בפועל כולנו חשופים", הוא מדגיש.

ומה עושות הרשויות?

המשרד להגנת הסביבה מסר כי הוא "מוטרד מאוד מהתופעה", אך מדגיש כי הסמכות על אכיפת חוקי הסביבה באיו"ש מצויה בידי המנהל האזרחי. עם זאת, נמסר כי המשרד מסייע בתקצוב יחידות שטח ומקדם תכנית ממשלתית כוללת, שטרם אושרה תקציבית.

המנהל האזרחי מסר בתגובה כי "בוצעו עשרות פעולות יזומות לאיתור וכיבוי מוקדים מזהמים" וכי אושרה תכנית להקמת אתר פסולת מוסדר באזור ראמון, שנמצא בשלבי תכנון מתקדם.

סיכום: סכנה בריאותית ללא פתרון באופק

למרות תכניות והצהרות, תושבי המרכז שבלילות נאלצים לנשום את העשן נותרים ללא מענה. "אין כאן רק עניין סביבתי", מסכמת שני גזית. "זו פגיעה יומיומית וישירה בבריאותם של מאות אלפי אזרחים. אם המדינה לא תתעורר, המחיר יגיע מהר מאוד - בחדרי המיון".