
יהדות

על אודות המנהג החשוב של נתינת "מעשר כספים" - למי לתת, ומי מחויב?
לעניין קניית תשמישי מצווה וקדושה ממעשר כספים, הנה הנוהג להפריש מעשר כספים - לא יקנה בו דברים לצרכיו הפרטיים, ואפילו שזהו צרכי מצווה, דמכל מקום הוא נהנה מכך.
אלא אם כן הוא קונה בו דבר שאינו מוכרח לו, כגון ספרי קודש וכיוצא באלו, והוא הדין לאוצר החוכמה, ונמצא שאינו מרוויח הוצאה כספית על ידי כספי המעשר.
ובפרט שלמנהגינו מעשר כספים הוא מנהג חשוב ולא חיוב. וכמו שכתב בשו"ת בית דינו של שלמה.
ובעבר נשאלנו: האם מכספי מעשר כספים שמפריש יכול לפתוח כולל בשבילו ובשביל אברכים אחרים, שילמדו בו גם הלכה וגם גמרא, אף על פי שכוונתו בעיקר לחיזוק עצמו?
וכן האם מותר מכספי מעשר לקנות פרסים לילדים שלו בשביל לשדלם ללמוד תורה?
והשבנו שמותר לפתוח כולל מכספי מעשר עבורו ועבור אברכים, כיון שאינה מצווה חיובית אלא מצווה קיומית.
וכן אם רוצה לעודד את ילדיו שילמדו יותר תורה, יפתח להם שיעורים עם עוד ילדים זרים, שילמדו כמו במסגרת אבות ובנים או מתמידים, ויכול לתת גם לילדיו מכספי המעשר שמפריש.
אף שהוא עצמו גם כן נהנה מזה, אבל זה תורם להתעלות רוחנית, ומסייע גם לאחרים. וזה דבר חשוב לעזור לאברכים ולכלל הציבור.
ומה טוב ומה נעים שהרוצה להפריש מעשר מכל רווחיו ממשכורתו, יתנה מראש לפני שיבוא לו הרווח או המשכורת, שיוכל לעשות במעות המעשר כל מצווה שירצה.
ואם שעתו דחוקה מבחינה כלכלית ואין ידו משגת לנהוג מעשר כספים מכל משכורתו או רווחיו, וכגון שיש לו חובות - מצווה קודם שיפרע חובותיו, ופטור ממעשר כספים.
ומכל מקום, אם יכול - יתנה מראש שייתן את המעשרות רק לאחר ניכוי הוצאות ביתו.
וכמו כן אם אין ביכולתו לממן את כל הוצאותיו, רשאי לקחת מכסף מעשר את ההוצאות ההכרחיות הבסיסיות, ולא דברים שמעבר לזה.
אבל מי שחננו ה' יתברך בפרנסה טובה - יתן מעשר מכל הכנסותיו בלא ניכוי הוצאות הבית.
וכמו כן מהביטוחים המשלימים שהם לצורך עצמו ובני ביתו.
אבל אברך המקבל מלגה - בלאו הכי פטור לגמרי ממעשר כספים, כי זה לא כספי רווח.
וכמו כן בעלי משפחות נזקקות יעשו תנאי מראש שהמעשרות יהיו רק לאחר ניכוי הוצאות הבית.
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו