למה שמחת תורה היא יותר מסיום קריאת התורה? הגילוי שמאחורי החג

המדרש אומר שכאשר שלמה המלך קיבל את בשורת החכמה, שהקב"ה ימלא אותו בחכמה, הוא עשה סעודה. על כך אומר המדרש: "שעושים סעודה לגומרה של תורה", למרות שהוא רק קיבל חכמה.

מה משמעות הרעיון?
בשמחת תורה, בגומרה של תורה, עיקר השמחה איננה רק על כך שסיימנו לדעת - אלא גם על כך שזכינו שהלב והנפש נפתחו לקלוט את דבר ה'. לכן מסיימים את התורה ומיד מתחילים שוב מבראשית.

הסיום של התורה הפך אותנו לחכמים וקדושים יותר; לכן אנו יכולים שוב ללמוד את התורה, והפעם עם עומק וגישה חדשה.

שלמה עשה סעודה כי הבין שכשאדם זוכה לחכמה, זו כמו לידה מחדש. זו שמחה רוחנית - לא על הידיעה שכבר הושגה, אלא על עצם היכולת להבין בעתיד יותר טוב ויותר עמוק.

כך גם בגומרה של תורה: הסיום הוא לידת מדרגה חדשה בתורה. כל שנה האדם חוזר על אותו פסוק - אבל הוא אחר לגמרי, ותורתו מאירה לו באור חדש.

סיימנו את התורה, ואנו כעת פתוחים ללמידת תורה באור חדש.