"לילה של הכרעה": הרב ארז קדוסי מסביר את הסוד הכמוס של הושענא רבה

ליל הושענא רבה הנערך בליל כ"א בתשרי איננו עוד לילה בחג הסוכות אלא נקודת שיא רוחנית בעלת משמעות עליונה. על פי דברי חכמים וגדולי המקובלים מדובר בלילה של הכרעה חתימה אחרונה של הדין והעברת הפתק החתום אל שליחי עליון. הרב ארז קדוסי מזכיר כי זהו הזמן להתרוממות פנימית אמיצה ולהתייצבות של כל אדם בפני קונו.

מראש חודש אלול ועד הלילה הזה נמשכים חמישים ואחד ימים של התעוררות. שלושים יום בחודש אלול ועוד עשרים ואחד מתשרי עד הושענא רבה. זהו מספר מדויק שנרמז בשמו של היום עצמו הושע את היום האחד והחמישים. כך כתב הבן איש חי בשנה ראשונה לפרשת וזאת הברכה שהימים הללו הם ימי חסד שנמסרו לישראל לשוב בתשובה ולהפוך את פסק דינם לטובה.

המעמד והמשמעות של חיבוט הערבה

היום איננו חל לעולם בשבת כדי שלא יידחה מנהג חיבוט הערבה. בסיום תפילת מוסף נוטלים חמש ערבות ומכים אותן בקרקע כזכר למנהגי הנביאים. הערבות הנקראות גם הושענות מסמלות את בקשת ההצלה האחרונה. רמז לשם היום הושענא מהשורש הושע נא. יש מי שראו בכך ביטוי לתפילה על כל חמישים ואחד הימים שקדמו לרגע זה.

בחצות הלילה כך לפי המסורת מתבצעת החתימה האחרונה. בלילה הזה הפתק נמסר בפועל לידיים עליונות ביד שיש בה חמש אצבעות רמז לחמש ערבות חמש בקשות וחמש תחנונים.

יש בלילה זה רמז עמוק נוסף: ביום הכיפורים התפללנו חמש תפילות, ובליל הושענא רבה קוראים את הספר החמישי שבתורה, ספר דברים. כמו כן נוהגים לקרוא את כל ספר התהילים המתחלק לחמישה ספרים כנגד חמישה חומשי תורה. החתימה נעשית כביכול בחמש אצבעות, ובבוקר חובטים על הקרקע בחמש ערבות.
 

לימוד התורה בלילה הזה והזכויות הגלומות בו

בלילה זה נוהגים ישראל ללמוד לימוד מסודר על פי סדר קדום הקרוי קראי מועד. עד חצות הלילה יש לקרוא את כל ספר דברים ולאחריו את שלושת הפסוקים הראשונים שבתחילת ספר בראשית.

לאחר מכן עוברים לתורה שבעל פה. לומדים מתוך מדרש וזאת הברכה מתבוננים בתרי"ג מצוות עוסקים בפטירת משה רבנו ומתעמקים בדברי האדרא זוטא העוסקת בפטירת רבי שמעון בר יוחאי. לימוד כזה נחשב לפי דברי האר"י הקדוש לכפרת עוונות ולסגולה לאריכות ימים ושנים טובות.

עוד הוסיף האר"י כי הקריאה בפרשת וזאת הברכה בליל הושענא רבה בטעמים ובתרגום היא סגולה של ממש. מובטח לאדם שישלים את שנתו בטוב.

עצות מעשיות ודרכי התחזקות

רבי סלמאן מוצפי זכר צדיק לברכה נהג לפתוח את הלימוד כבר בשעה שבע בערב כדי להספיק לקרוא את כל החומש עוד בטרם חצות.

מנהג קדום נוסף הוא לקרוא את כל ספר התהילים בלילה זה. דוד המלך האושפיזין של הלילה היה נוהג לומר שירות בלילה והאמונה בזכותו מוסיפה לתפילה כוח רב. נשים אינן חייבות להישאר ערות כל הלילה אך טוב שיקראו תהילים בכוונה מתוך התחברות פנימית.

גם הדלקת נרות נעשית לכבוד שבעת האושפיזין ויש להדליקם במקום בטוח מחוץ לסוכה מטעמי בטיחות.

בבוקר לאחר התפילה נוהגים לומר נשמת כל חי בקול רם. זו סגולה ישנה המובאת בשם רבי יהודה החסיד בן איש חי רבי חיים פלאג'י וחכמי הדורות כסגולה להצלה מצרות ופתיחת שערי רחמים.

לולב לבן ולב טהור

הרב קדוסי מזכיר גם רעיון עמוק נוסף. לולב ראשי תיבות וטהר לבנו לעבדך באמת. כלומר כל התפילה בלילה זה צריכה לבוא מתוך טהרת הלב אהבת חינם וענווה.

הלולב שהוא הגבוה מכל המינים מסמל דווקא את הענווה והאחדות. הוא זה שמכופף את עצמו ומאחד את כולם ולכן מברכים עליו. כך גם האדם ביום הזה צריך לשאוף ללב נקי שמתבטל לפני זולתו ומבקש רחמים על חברו כי המתפלל על חברו נענה תחילה.

הכרעה אחרונה שערי שמים פתוחים

ליל הושענא רבה לפי דברי המקובלים הוא רגע האמת האחרון של תקופת הדין. מי שעדיין לא זכה למהפך רוחני מקבל הזדמנות אחרונה לשוב להתחנן ולבקש. זה הזמן לבקש על אחרים לבקש על כלל ישראל לפעול במידת החסד והרחמים.

כפי שנאמר במדרש אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו אני יחיד ואתה יחיד אתן לבניך יום מיוחד לכפרת עוונות והוא הושענא רבה. במסורת מובא כי הלילה הזה מסוגל במיוחד בזכות אברהם איש החסד ובזכות דוד המלך אוהב התהילים.