האם הכלכלה הישראלית חוזרת לעצמה? ההסכם עם חמאס משנה את התמונה

בעקבות ההודעה על הסכם עקרונות בין ישראל לחמאס, שבמרכזו שחרור החטופים והפסקת אש כוללת בעזה, נרשמה תגובה חיובית חדה בשווקים הפיננסיים. השקל התחזק משמעותית, שער הדולר ירד אל מתחת ל-3.25 שקלים לראשונה מזה שלוש שנים, ומדדי המניות בתל אביב טיפסו בעשרות נקודות בסיס.

עם זאת, בבנק ישראל שומרים על איפוק, ובוחנים האם מדובר במגמה יציבה או בתגובה רגשות זמנית. גורמים בבנק רומזים כי אכן תיתכן הורדת ריבית בהחלטה הקרובה, אך כל עוד אי הוודאות התקציבית נמשכת, לא ימהרו לשנות את תחזיותיהם.

ההשערות בשוק גוברות שבנק ישראל יפחית את הריבית ברבע אחוז כבר בהחלטה הקרובה בסוף נובמבר, כחלק מהחזרת השווקים למסלול. עם זאת, מקור בבנק הדגיש כי "החלטות הריבית נשענות על נתונים, לא על תחושות. אמנם השוק הגיב באופטימיות, אך ייקח זמן לראות השפעה אמיתית על האינפלציה והצמיחה."

ד"ר גלי אינגבר, ראשת החוג למימון במכללה למינהל, סבורה שהבנק ישקול צעד ראשון של הורדת ריבית, אך לא ימהר להיכנס למסלול של הורדות נוספות: "סיום המלחמה עשוי לצנן את הלחץ על האינפלציה, אך לצד זאת, הדרום יזדקק לשיקום, הצפון להשקעות, והביטחון לחדש ציוד. כל אלו יוצרים לחצים תקציביים".

פרופ’ אריה קרמפף מהאקדמית תל אביב יפו מציין כי הגירעון הפיסקלי כבר חצה את רף שבעת האחוזים, והחוב החיצוני של ישראל זינק ב-30 מיליארד דולר מאז תחילת הלחימה. "בנק ישראל מוצא את עצמו במצב מורכב: מצד אחד, יש רוח גבית מהשווקים; מצד שני, כל שינוי ריבית שגוי עלול להדליק מחדש את האינפלציה או לפגוע בצמיחה", הוא אומר.

לדבריו, אם הממשלה תנקוט מדיניות של צמצום תקציבי ומסים כדי לממן את המלחמה, הציבור ירגיש זאת היטב. "זה לא תפקידו של בנק ישראל לפתור בעיות מבניות או פוליטיות, הוא יצטרך לשמור על איזון דק בין עידוד צמיחה לבין שמירה על יציבות מחירים".

בנק ישראל כבר אותת בעבר כי דירוג האשראי של ישראל, שעלול היה להיפגע, תלוי בין השאר במדיניות התקציבית לאחר המלחמה. המשקיעים הזרים, אומרים גורמים בבנק, "צמאים לראות אחריות פיסקלית". אם הממשלה תשתמש בהפוגה כדי לקדם רפורמות, לשקם אמון ולייצב את התקציב, ייתכן שהבנק אף יוכל לחזור למדיניות מוניטרית מרחיבה יותר.

אך אם יימשך דפוס של הרחבת תקציב בלי מקורות מימון ברורים, הבנק ייאלץ להיזהר. "אי אפשר להוריד ריבית רק בגלל שהבורסה עלתה", אומרים שם.

בבנק ישראל מציינים כי התחזקות השקל היא אמנם איתות חיובי להפחתת לחצי המחירים על היבוא, אך השפעתה על יוקר המחיה תיקח זמן. גם ההקלה האפשרית במשכנתאות תתרחש רק לאחר שתחול ירידה עקבית בריבית, אם וכאשר.

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, סבור כי בנק ישראל יגיב בזהירות: "הבנק יעדיף לשדר יציבות, ולתת לשוק להוביל את התחושות. אם נראה מגמת ירידת אינפלציה בפועל, ולא רק שיפור בציפיות, נוכל לדבר על הורדת ריבית מהותית".

סיום הלחימה וחתימת ההסכם הם בהחלט בשורה כלכלית חשובה, אך לא סוף פסוק. כעת מופנית תשומת הלב למוסד המרכזי האמון על יציבות המחירים והמדיניות המוניטרית. בבנק ישראל יודעים שהציבור מצפה להקלה, אך מבינים גם כי טיפול שגוי כעת עלול להביא לאינפלציה חוזרת, לפגיעה בדירוג האשראי או לעוד סיבוב של גירעון לא מרוסן.

הנגיד וצוותו צועדים בזהירות, כשהשאלה הגדולה היא: האם תחושת הרגיעה בשווקים תחזיק מים, או שמדובר באשליה זמנית. ההחלטה הקרובה של בנק ישראל תספק רמז ראשון לתשובה.