"וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד": הפסוק שמתגשם מחדש | השנה שמחת תורה תיראה אחרת

בימים האלה, כשעם ישראל מתכונן לשמחת תורה, מתמלאים הלבבות בתחושת התרגשות יוצאת דופן.
 אחרי שנתיים של כאב, תפילות ודמעות, מגיע הרגע הגדול - אחינו ואחיותינו החטופים חוזרים הביתה.
 בשבוע שבו אנחנו יושבים בסוכות של אמונה, ולקראת היום שבו נרקוד עם ספר התורה, מתגשם לעינינו הפסוק מנחמיה ח':
 "וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת... וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד."

כמו אז, גם היום - קורה נס.
 עם שלם, שעבר שנתיים של תפילות, כאב וערבות הדדית, רואה את תפילותיו מתגשמות.
 החטופים ששבו אינם רק משפחות שנפגשות מחדש - הם סמל לשיבה של עם שלם אל נשמתו, אל אמונתו, אל השמחה הפנימית שלא נכבתה גם בלילות החשוכים ביותר.

סגירת מעגל של אמונה

לפני שנתיים, ביום שמחת תורה - היום שבו עם ישראל כולו רוקד עם התורה, היום שבו העולם עוצר לנוכח קדושת החיים - היכה האויב, וניסה לפגוע בליבה של השמחה היהודית.
 אך היום, בדיוק כשאנו ניצבים שוב בפתחו של החג הזה, מגיעה בשורת הגאולה:
 הם חוזרים הביתה, בעזרת ה'!

אין זו מקריות. זהו חסד אלוקי גלוי, יד ההשגחה המוליכה את ההיסטוריה של עם ישראל.
 אותו יום שבו ניסה האויב לכבות את שמחת התורה - הופך ליום שבו הקב"ה עצמו מחזיר את השמחה לעם הנצחי.

חג של שמחת השָׁבָה

חג הסוכות, שמלמד אותנו על הביטחון בה' ועל ההגנה האלוקית, הופך השנה לחג של הודיה.
 כל סוכה בארץ ישראל מרגישה חלק מסוכה אחת גדולה - סוכת האחדות, סוכת העם היהודי כולו.
 כל תפילה, כל פרק תהילים, כל דמעה של אם, כל קריאת תהילים של ילד קטן - כל אלה התחברו יחד ויצרו מציאות של ישועה.

מאות אלפי לבבות פועמים עכשיו באמונה אחת:
 "ה' אלוקינו ה' אחד!"
 זו אינה רק סיסמה - זו תחושת חיים. העם הזה, שחי את התורה ונושם אמונה, רואה בעיניו את הנס מתרחש.

שמחת תורה - שמחה של גאולה

השנה, שמחת תורה תהיה אחרת.
 לא יהיו אלו ריקודים בלבד, אלא דמעות של הודיה, שירים של ישועה ותחושת אחדות שאין דומה לה.
 כשהתורה תסוב שוב בבתי הכנסת, כל פסוק וכל אות יהדהדו אמת אחת:
 השמחה לא נשבתה.
 עם ישראל חי - ונשמתו חיה לעד.

השיבה של החטופים מסמלת משהו עמוק הרבה יותר: את ניצחון האור על החושך, את החזרת האמונה למרכז החיים, ואת הקשר הנצחי שבין עם ישראל לאלוקיו.

“וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד”

בימים אלה נכתבת היסטוריה יהודית חדשה.
 כשנראה אמהות מחבקות את ילדיהן, חיילים מצדיעים בהתרגשות, ואבות מברכים "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" - נדע שזו אינה רק שמחה פרטית, אלא שמחת ישראל כולה.

השיבה מן השבי הופכת לסמל של גאולה, של אמונה ושל ניצחון הנצח היהודי.
 כשנעמוד כולנו בשמחת תורה הקרובה, נרקוד עם ספר התורה ונאמר בלב אחד:
 "ה' עוז לעמו ייתן - ה' יברך את עמו בשלום."

כי השנה, יותר מתמיד, שמחת התורה היא שמחה שלימה.
 ושוב יישמע הפסוק מהדהד בארץ ישראל כולה:
 "וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד".