
יהדות

בצאת יום הכיפורים, כשהלב עדיין טעון ברגשות קדושה והתעלות, חשוב להקפיד על שישה עניינים יסודיים, שמהווים חוליית מעבר רוחנית בין עיצומו של היום הקדוש לבין ההמשך השגרתי של ימי השנה. כך מדגיש הרב ארז קדוסי.
לדבריו, מדובר בהדרכה הלכתית ורוחנית שנוגעת לכל יהודי, בין אם הוא שומר מצוות בקביעות ובין אם לבו רק החל להתעורר לתשובה. לדבריו: "ההקפדה על פרטים אלה במוצאי כיפור איננה רק סגירת יום, אלא המשך ישיר של התהליך הרוחני שחווינו וכיוון ברור להמשך הדרך".
הנה עיקרי ההנחיות:
כעשרים דקות לאחר שקיעת החמה מקיימים את מצוות ההבדלה, אך בניגוד למוצאי שבת רגילה מדלגים על ברכת הבשמים. ההבדלה נעשית על כוס יין ונר שהוכן מראש.
הברכה על "בורא מאורי האש" נאמרת דווקא על נר שדלק מערב יום הכיפורים ועד צאתו. לכן יש להקפיד מראש להדליק נר נשמה של ארבעים ושמונה שעות ולא של עשרים וארבע בלבד, שכן אחרת לא ניתן יהיה לברך עליו.
הרגע שלאחר ההבדלה הוא זמן טוב להפיץ אור פנימי. מומלץ לברך איש את רעהו בברכה נאה: "שנה טובה ומבורכת לשנים רבות נעימות וטובות". כמו כן, בני הבית ראוי שיתברכו אלו את אלו מתוך שמחה, חמימות ולב פתוח. זהו זמן מתאים לחידוש הקשר המשפחתי והחברתי לקראת השנה החדשה.
לאחר צום של עשרים וחמש שעות מקיימים סעודה חגיגית עם בני המשפחה. על פי דברי חז"ל: "בת קול יוצאת ואומרת לאדם: אכול בשמחה לחמך כי כבר רצה אלוקים את מעשיך". חשוב לזכור לומר בברכת המזון "מגדיל ישועות מלכו" שזהו הנוסח הייחודי למוצאי יום כיפור.
אם ניתן, נוהגים לברך את ברכת הלבנה כבר באותו ערב מתוך שמחה והתחדשות. מדובר במנהג עתיק שמבטא קישור מחודש בין האדם למהלך הטבע, לאור פני ה' לאחר סליחה ומחילה.
למרות העייפות ראוי שלא לדחות את ההכנה לסוכה. גם אם קשה להתחיל מיד בבנייה, לפחות ישוחחו בני הבית על ענייני סוכה - דיני הדפנות, כשרות הסכך ומהותה הרוחנית של הישיבה בצילה. ההמשכיות שבמעשה חשובה יותר מהשלמות הראשונית.
רגעי הסיום של יום הכיפורים אינם קו סיום אלא נקודת זינוק. הקדושה שירדה לעולם ביום זה נועדה להאיר גם את שגרת החיים, וההקפדה על סדר מוצאי כיפור יוצרת מסגרת חיונית להמשכיות רוחנית עמוקה גם לאחר שננעלו שערי שמים.
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו