הרב אריה לוין במסר לראש השנה: "תבקשו גדול, כי מלך לא נותן קטן"

אנחנו עומדים על סף שנה חדשה. עוד רגע ניפרד מתשפ"א וניכנס לתשפ"ו.
השבת הזו, שלפני ראש השנה, נקרא כולנו את הפסוקים:
"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם".
והשאלה מתבקשת: איזה "היום" זה?

כותב הזוהר הקדוש בשם רבי שמעון בר יוחאי:
"היום" הזה הוא לא אחר מאשר ראש השנה, יום הדין, יום המשפט הגדול.

ביום הזה אנחנו לא רק נשפטים, אנחנו גם ממליכים את הקב"ה.
בתפילות אנו אומרים שוב ושוב:
"אבינו מלכנו": גם אבא, גם מלך.
אבל מה ההבדל ביניהם?

כאן מספר הרב לוין משל נפלא:

מלך לא נותן מתנות קטנות

בצרפת, ברובע שקט, התגורר יהודי ליד שכן לא יהודי. יום אחד, מספר השכן בגאווה:
"השכן שלנו מלמעלה הוא… חמיו של מלך מרוקו!"
היהודי משתומם. מה, באמת? האם תוכל… להכיר לי את החתן?

השכן מחייך ואומר:
כמובן. יום אחד המלך מגיע לביקור. אני אעדכן אותך.

ואכן, כמה שבועות לאחר מכן, הוא מתקשר:
"המלך כאן. בוא מהר."

היהודי מתייצב, רואה את המלך, ומברך:
"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שנתן מכבודו לבשר ודם."

המלך מתרשם. הוא מזמין אותו לשבת, לשוחח. מתעניין בו.
במה אתה עוסק? כמה ילדים יש לך?
וכך, תוך כדי שיחה, מספר היהודי:
"בשבוע הבא אני חוגג בר מצווה לבן שלי."

המלך שואל:
"ומה זו בר מצווה?"
והיהודי מסביר: גיל 13, כניסה לעול מצוות, אחריות רוחנית…

המלך קורא לעוזרו, מוציא פנקס צ'קים, חותם ונותן.
היהודי מציץ, 20,000 יורו.
עיניו נפתחות בתדהמה.

"אני בכלל לא מכיר את המלך! למה כזו מתנה עצומה?"

המלך מחייך:
"אני רואה שאתה תמה… אבל כשאני נותן, אני נותן כמו מלך. אני לא יכול להרשות לעצמי לתת משהו קטן."

כשאנחנו באים לראש השנה, ניצבים לפני המלך האמיתי, מלך מלכי המלכים, אין גבול למה שאפשר לבקש.

מלך לא נותן בקטן.
מלך לא מחשב שקלים.
מלך נותן בשפע.

ואנחנו מתייצבים לפניו, עם תפילה, עם תקווה, עם בקשה לשנה מתוקה.
כי הקב"ה רוצה לתת.
והוא רוצה לתת כמו מלך.

בסיום, מברך הרב אריה לוין:

שנזכה כולנו לשנה של שפע וברכה.

• תשפ"ו: תהיה שנת פרו ורבו.

• תהיה שנת פרנסה וכלכלה.

• שנה פורייה, מוצלחת, מלאה באור לעם ישראל ולכל הנלווים עליהם.

שבת שלום ושנה טובה ומתוקה!
כתיבה וחתימה טובה!