תאמינו? תפילה קצרה של אמא בבית בימים הנוראים חזקה כמו שעות בבית הכנסת

בימים הנוראים, כאשר בתי הכנסת מתמלאים בקולות תפילה ובתחנוני לבבות, ישנן נשים רבות שנשארות בביתן, עוסקות בגידול הילדים ובשמירת אווירה של קדושה בתוך הבית. פעמים רבות עולה בליבן שאלה לא פשוטה: האם תפילתן בבית, כשהן טרודות בטיפול בילדים, שווה בעוצמתה לתפילות הנאמרות בציבור במשך שעות ארוכות?

על כך השיב אחד מגדולי בעלי המוסר, הגאון רבי אליהו לופיאן זצוק"ל, בדברים חדים ומחזקים. הוא אמר: "יש לי קבלה שנשים שנמצאות בבית בימים נוראים ומטפלות בילדים, יש להן צינור ישיר עד כסא הכבוד. ובאותן מילים מועטות שהן מצליחות לומר, הן מתקרבות אל כסא הכבוד ממש כפי שהציבור כולו מתאמץ ועומד שעות ארוכות בתפילה".

דברים אלו נמסרו בספר בית קלם, והם מהווים נחמה ועידוד לכל אם יהודייה שמרגישה לפעמים החמצה על כך שאינה נמצאת בבית הכנסת עם כל הציבור. הרב לופיאן מלמד אותנו שמקום האישה בימים הללו אינו נחות כלל, אלא להפך - דווקא תפקידה בבית מעניק לה קרבה מיוחדת לשמים.

המסר הוא ברור: הטיפול בילדים בימים הנוראים אינו רק צורך טכני, אלא שליחות אלוקית. כל אם שמגדלת את ילדיה באהבה ובסבלנות ומשרה אווירה של קדושה בחגי תשרי, נחשבת כמי שעומדת בשערי שמים. אפילו תפילה קצרה מפיה עולה ישירות עד כסא הכבוד, בכוח לא פחות מתפילות הארוכות של המתפללים בבתי הכנסת.

חז"ל כבר לימדו אותנו כי "שכרן של נשים במצוות" גדול ונעלה. רבות מהן תורמות בעקיפין לתפילות של בעליהן וילדיהן בכך שהן מאפשרות להם להתפלל ברוגע וביישוב הדעת. וכעת, דבריו של הרב לופיאן מוסיפים רובד עמוק נוסף: גם המילים המעטות שהן בעצמן אומרות בתוך הבית - מתקבלות ברצון לפני מלך מלכי המלכים.

במבט רחב יותר, הדברים הללו מלמדים אותנו עד כמה עבודת ה' איננה נמדדת רק באורך התפילה או במיקום הפיזי שבו היא נאמרת, אלא בכוונה הפנימית ובמסירות הלב. אמא שמטפלת בילדיה כדי שיגדלו בדרך התורה והיראה, עושה מעשה של קדושה לא פחות מהעומדים שעות ארוכות בבית הכנסת.

בימים שבהם האויבים מבקשים להחליש את כוחנו מבפנים ומבחוץ, חשוב להדגיש את הכוח הרוחני הגדול של כל בית יהודי. הנשים, בשקט ובענווה, הן עמודי התווך של עם ישראל. בזכותן נבנים בתים נאמנים ובזכותן נקרבים שערי שמים לכלל הציבור.

ביום הדין, כאשר כולנו עומדים לפני הבורא, אין תפילה שהולכת לאיבוד. אפילו אנחה מלב של אם שמרימה עיניה לשמים באמצע טיפול בילדיה - עולה ומתקבלת ברצון. זהו החיזוק הגדול של הרב לופיאן: אין מצב שבו האישה נשארת מאחור. היא נמצאת במרכז הזירה הרוחנית, עם חיבור ישיר אל כסא הכבוד.

יהי רצון שבזכות נשים צדקניות, העוסקות במסירות בגידול ילדיהן גם בימים הנוראים, נזכה כולנו לשנה טובה ומתוקה, לישועות גדולות ולגאולה שלמה.