הילדים הם המראה שלנו: כך מעשים קטנים בבית הופכים לשיעור חיים נצחי

אומרים חכמינו: "מעשה אבות סימן לבנים". המשפט הקצר הזה מכיל בתוכו עולם שלם. הילד לומד מהוריו לא דרך הרצאות ארוכות, אלא דרך מבט, חיוך, התנהגות יומיומית. כל מילה וכל פעולה בבית נחקקות בלבבות הקטנים והופכות לחלק מהם.

כמה פעמים הורה מתפלא ואומר: "מאיפה הילד שלי למד לדבר כך? מי לימד אותו להתנהג ככה?" והתשובה היא פשוטה - הוא למד מכם. לא מהמילים, אלא מהחיים עצמם. הילד הוא מראה של ההורים.

כאשר ילד רואה בבית שמחה, אווירה טובה ודיבור נעים - גם הוא גדל להיות שמח ורגוע. אבל אם בבית נשמעות צעקות, מריבות או לשון הרע, אין פלא שגם הוא סופג ומתנהג כך. הלב הרך של הילד קולט הכול כמו ספוג.

חז"ל לימדו אותנו שחינוך הילדים מתחיל מהחיים האישיים של ההורים. אם אבא מברך ברכת המזון בכוונה, הילד לומד שברכה היא לא טקס, אלא שיחה אמיתית עם הבורא. אם אמא מקפידה על כשרות המאכלים, הילד מבין שהקדושה נכנסת לבית דרך הצלחת.

אין צורך במילים גדולות כדי לחנך. מספיק שהילד רואה את אביו מניח תפילין בבוקר בשמחה, או את אמו מדליקה נרות שבת בדמעות של תפילה, והמחזה הזה מלווה אותו לכל חייו.

הורים רבים מרגישים חוסר אונים ואומרים: "איך נוכל לחנך? אנחנו לא מושלמים". האמת היא שהילדים לא מחפשים שלמות. הם רוצים לראות אמת. כשהורה מתאמץ, גם אם נופל וקם, הילד לומד מהמאמץ יותר מאשר מההצלחה המושלמת.

בימים אלו, ימי הרחמים והסליחות, יש לנו הזדמנות פז להראות לילדים מהי תשובה אמיתית. אם ילד רואה את אביו או אמו מבקשים סליחה זה מזה, הוא מבין מהי ענווה. אם הוא שומע את הוריו אומרים "טעינו, אנחנו ננסה לתקן", הוא מפנים שגם הוא יכול לתקן את דרכיו.

כך הילד לומד שגדולתו של אדם אינה בהעמדת פנים, אלא ביכולת להכיר בחולשות ולגדול מתוכן. זהו שיעור חיים שילך איתו שנים רבות.

ילדים הם הראי שלנו. הם משקפים את הדיבור, את היחס, את האמונה ואת הדרך שבה אנחנו חיים. לכן האחריות המוטלת על ההורים היא גדולה, אבל גם מתנה עצומה. דרך הילדים אנחנו יכולים לראות את עצמנו ולהשתפר.

כל הורה יכול לזכור: אם אני רוצה שילדי יאהב תורה - אראה לו איך אני אוהב תורה. אם אני רוצה שילדי ישמח במצוות - אשמח בעצמי במצוות. אם אני רוצה שילדי ידבר בנחת - אדבר אני בנחת.

בסופו של דבר, הילדים אינם לומדים מהנחיות, אלא מחיים. הם סופגים את האווירה, את המבט, את הלב. ואם ניתן להם בית של אמת, הם יגדלו להיות אנשים של אמת.