כולם הולכים אחרי זה: למה אנשים נמשכים לעתידות ולקוראי קפה?

האדם מחפש לדעת את העתיד כדי להרגיע את עצמו. הוא הולך לקוראי קפה, לאסטרולוגים, לכל מיני  נביאים וחושב שידיעת העתיד תיתן לו שליטה וביטחון. אבל האמת הפוכה: הידיעה הזו לא באמת מרגיעה, אלא מגבילה. ברגע שהאדם מאמין שהוא "יודע" מה יקרה, הוא קובע לעצמו מסלול סגור - במקום להפעיל את כוח הבחירה שלו בהווה, הוא ממתין לגלות אם העתיד "יתממש". כך הוא מאבד את האנרגיה לפעול עכשיו.

גם הנבואה בעם ישראל מעולם לא נועדה לספק ידיעה פסיבית של העתיד. הנביא לא בא לומר מה יהיה, אלא לעורר את העם לשנות: אם עלול להיות רע - לשוב בתשובה ולמנוע אותו; ואם צפוי טוב - לשמור על מעשיהם כדי לקיים אותו.

הדגש הוא שידיעת העתיד נועדה להפעיל את האדם בהווה, לא לשתק אותו. אילו נביא היה בא ואומר לעם ישראל לפני אירוע קשה:  זה עלול להתרחש, אבל תשובה ומעשים טובים יכולים לשנות  - זה היה מחזק ומדרבן.

ומכאן היסוד: הניסיון לחפש עתיד מתוך לחץ - מקבע את האדם בעתיד שאיננו קיים עדיין, במקום להעניק לו חירות בהווה. התורה מחנכת אותנו לחיות את הרגע, לבחור, לפעול, וליצור את העתיד דרך המעשים שלנו עכשיו.