40 הימים שישנו את חייך: מהכאב הגדול - אל הלידה הפנימית שלך

המסע של ארבעים הימים, מהכאב אל הלידה החדשה!

הימים שאנו נכנסים אליהם מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים אינם ימים רגילים. אלו ארבעים ימים של התבוננות, תיקון והכנה. ימי חסד שבהם "המלך בשדה" זמן קרבה מיוחד, שבו השם מתקרב אלינו ואנו מתקרבים לעצמנו. אלו ימים של פגישה עם הלב הפנימי, עם המקומות החסרים, ועם הרצון לשינוי.

לא במקרה מדובר בדיוק בארבעים יום. המספר הזה רומז אל מהלך החיים עצמם, ארבעים שבועות מתחילת ההריון ועד יצירת הולד. ממש כמו שהעובר מתהווה ונבנה שלב אחרי שלב, כך גם אנו נבנים ומתכוננים לקראת יום הכיפורים. זהו תהליך של הריון רוחני ונפשי, שבו אנחנו מתבוננים, מתכווצים ומתכאבּים, עד שהלידה הפנימית מתרחשת.

בתפילות הסליחות והווידוי אנו פוגשים את החסרונות שלנו. אלו לא החסרונות עצמם שגורמים לנו כאב, אלא המחשבה: “אם זה חסר לי, סימן שלא טוב לי.” דווקא המחשבות הן אלו שמכאיבות, עד ש"סוף מעשה במחשבה תחילה". ככל שאנו מתבוננים יותר בחסרונות שלנו, הכאב מתעצם. אנו מתקשים להכיר במציאות האמיתית שלנו שהתלבשה בהמון עטיפות חיוביות וזה מרגיש ממש כמו צירי לידה המכווצים אותנו. אך אחרי כל ציר מגיע שחרור: י"ג מידות של רחמים, שהם כמו ריפוי עבורנו.

התהליך הזה חוזר חלילה: וידוי, כאב, שחרור. ושוב. עד שיום הכיפורים עצמו מגיע. זהו יום הלידה. יום שמסוגל לגאול את האדם מן השקר בו הוא חי, ולתת לו חיים חדשים. כמו עובר, שבשביל להיוולד חייב להתהפך עם הראש למטה, כך גם אנחנו, נדרשים להכניע את הראש, להרכין את הגאווה, ולקבל בענווה את מציאות חיינו.

הרגעים שלפני הלידה הם הקשים ביותר. הראש תקוע, הצירים עוצמתיים, כבר אי אפשר יותר להכיל. זהו רגע תפילת נעילה. הרגע שבו הכול נעול, אין מוצא, והלב צועק כמו יולדת: איך יוצאים מכל הסיפור הזה?

ואז מתרחש הנס. "המציא לנו מחילה" השחרור מגיע, הצעקה הופכת לריפוי, והלידה מסתיימת. התינוק יוצא , ואיתו גם אנו נולדים מחדש. מתגלה אלינו אהבה עצומה של השם, ששמח בנו כפי שאנחנו. לא הוא זה שמתרחק, אלא אנחנו אלו שבורחים מעצמנו. והוא, תמיד נמצא, קרוב יותר ממה שנדמה.

יום הכיפורים הוא לא עוד חג במעגל השנה, הוא ממש הזדמנות מיוחדת שניתנה לנו ללידה מחדש. בכל רגע שאנו בוחרים לעצור, להתבונן, להכניע ראש, ולפגוש את עצמנו באמת, מתרחשת בתוכנו לידה קטנה.

זהו סוד ארבעים הימים: שדווקא מהכאב, וההודאה בחוסר אנו מגיעים אל האור השלווה הנחמה.

וכל יום הוא יום כיפור קטן.