נפלאות הבריאה

בין ענפי הג'ונגל: יצור זעיר שמלמד אותנו מהי עבודת ה' אמיתית

המרמוסט הקטן נראה שולי במבט ראשון, אך עין תורנית מגלה בו שיעור עצום לחיים: חוסן פנימי, שיתוף פעולה, ואמונה שכוחו של האדם דווקא ברוח, לא בגודל

עידו לוי
הוספת תגובה
אא
פיגמי מרמוסט (צילום: טיקטוק/natgeoanimals)

בין עצי הג'ונגל העבותים של דרום אמריקה חבוי יצור שכמעט נעלם מן העין בשל גודלו הזעיר: הקוף הפיגמי מרמוסט, הקטן ביותר בעולם. אורכו של יצור זה אינו עולה על כמה סנטימטרים ומשקלו דומה למשקלה של תפוח עץ קטן בלבד. אך גודלו המיניאטורי אינו גורע מכוחו. שיניו החדות מצליחות לחדור את קליפת עצי התאנה הקשה ולשאוב את השרף המתוק, מזונו העיקרי.

המדע מתאר את המרמוסט כיציר מופלא של הסתגלות. גופו הקליל מאפשר לו לקפוץ בזריזות בין הענפים הדקים, עיניו הגדולות מעניקות לו ראייה חדה גם בצללים, וקהילותיו הקטנות בנויות על שיתוף פעולה הדוק בין בני הזוג והצאצאים. לכאורה מדובר בעוד יצור במארג הביולוגי העצום של יערות הגשם. אבל מבט תורני אמוני מגלה כאן שיעור עמוק לחיי האדם.

חז"ל לימדו אותנו שאין דבר קטן או גדול בעולם שאינו נברא אלא לתכלית. "אין לך עשב מלמטה שאין לו מלאך שמכה בו ואומר לו גדל" (בראשית רבה). אם כך הוא בעשב השדה, קל וחומר ביצור חי כמו הקוף הזעיר הזה. דווקא מימדיו הזעירים מלמדים אותנו פרק בעבודת ה': לא הכמות קובעת אלא האיכות והיעוד. יצור כה קטן מצליח להחזיק מעמד בסביבה תובענית בזכות חוסן פנימי, תחכום והתאמה מופלאה. ממש כפי שהיהודי נדרש לגלות כוח רוחני בלב מציאות מורכבת.

המרמוסט מזכיר לנו את הפסוק "לא בחיל ולא בכוח, כי אם ברוחי אמר ה' צבאות" (זכריה ד', ו'). הקוף אינו מחזיק בכוח פיזי עצום, אך רוח החיים שנפח בו הבורא מאפשרת לו לשרוד ואף לשגשג. גם עם ישראל, המעט שבאומות, שורד אלפי שנים לא בכוח הצבאי או הכלכלי אלא בכוח התורה, באמונה ובמסירות נפש.

יתרה מזו, ההתבוננות בקהילת המרמוסט מעלה רעיון יהודי נוסף. קהילה זעירה זו בנויה על ערבות הדדית מוחלטת. ההורים מטפלים בצאצאים יחד, האחים משתתפים בהאכלה וכל פרט נושא באחריות. כך גם עם ישראל נבנה על ערבות הדדית: "כל ישראל ערבים זה בזה". הכוח האמיתי אינו נובע מן היחיד אלא מן החיבור שבין הפרטים.

ואולי כאן טמון המסר הגדול של הבריאה. הקב"ה מפזר בבריאתו יצורים בגדלים שונים, אך בכל אחד מהם יש סוד שלם. הקוף הקטן בעולם מלמד אותנו שאין להקל ראש בקטנות, כי גם הקטן ביותר נושא בתוכו חוכמה אלוקית מופלאה. העולם נבנה ממיליוני פרטים וכל פרט הוא חלק מתוכנית עליונה.

כשאדם מתבונן במרמוסט הזעיר עליו לזכור שגם חיי היומיום שלו, המעשים הקטנים, החיוך לזולת, מילה טובה, תפילה קצרה, הם אלו שבונים את עולמו. לא תמיד הרעש והגודל הם שמכריעים, אלא העקביות והפשטות שבמעשים. ממש כשם שהקוף הקטן בעולם מצליח לחדור בעקשנות את קליפת עץ התאנה ולינוק ממנו חיים, כך יהודי בעבודת ה' מצליח לחדור מבעד לקשיי היום יום ולהפיק מהם מתיקות רוחנית נצחית.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי