בימים אלו של ימי הרחמים והסליחות, כאשר הלב פתוח והעולם מבקש קרבה מחודשת אל קונו, התרחש סיפור מופלא שלא ניתן להסבירו אלא כהתגלות של ממש. בשנה שעברה, 116 שנים לאחר הסתלקותו של מרן רבנו יוסף חיים זיע"א, בעל הבן איש חי, נרשם מקרה מובהק של השגחה פרטית - סיפור שבו מאירה ההשגחה מתוך מהלך החיים עצמם.
רחל, בת יחידה לאב שנפטר בשיבה טובה, נותרה עם אמה לבדה. הבית הקטן, שפעם נשמעו בו שירים, נעטף בדממה של שכול. אך דווקא בתוך אותו חלל של כאב מצאה רחל נחמה בספר "חוקי הנשים" של הבן איש חי, ואף העבירה מתוכו שיעורי תורה לנשים. תורתו לא רק נתנה לה הדרכה, אלא פתחה לה שער לתודעה אחרת. היא ביקשה להיות בת מלך, לא רק בלבוש אלא בנפש פנימה.
אמה, שראתה את עומק ההתעלות, ביקשה לפעול למענה. היא פנתה לקרובת משפחה שתסייע במציאת שידוך מתאים.
למחרת בבוקר, בפתח החנות של בעלה של אותה קרובה, הופיע לקוח בלתי רגיל. בחור צעיר, בעל הדרת פנים וזקן עבות המכסה את פניו, ושמו יוסף חיים.
בעל החנות נרעד. הוא הרגיש כי זהו רגע של חיבור נדיר. הוא מיהר להציע לבחור שידוך. "יש לי בשבילך הצעה נדירה", לחש בקול נרגש.
יוסף חיים הסכים. אך דווקא אמו, ששמעה על כך, סירבה. היא אמרה בפשטות כי רחל יתומה ולא תהיה נדוניה.
הבחור, לעומתה, הרגיש אחרת. הוא ביקש להיפגש.
מהרגע הראשון ניכר היה כי מדובר בזיווג מיוחד במינו. אך האם עמדה על סירובה, והשניים נפרדו בכאב.
כעבור חודשיים, ללא קשר לשידוך ומבלי שהייתה כל קפידה מצד המשודכת, חלתה האם לפתע ונפטרה. ביום השלושים לפטירתה, בצאתו מהאזכרה, שמע יוסף חיים בתוכו קול שמיימי מאמו ז"ל: "רחל צריכה להיות אשתך".
הוא הבין. אולי זו ברכתה שניתנה לו כעת, ממקום שבו רואים דברים אחרת.
הוא פנה שוב לרחל, והיא הסכימה. הפעם לא נותר ספק. האהבה, הקדושה והנחישות פתחו את הדרך.
השניים התארסו, אך נותרה השאלה מתי והיכן יתחתנו.
תוך יומיים התקשר בעל אולם סמוך והודיע כי התפנה לו תאריך. "י"ג באלול. זה יוצא פחות מחודש. מסתדר לכם?"
השניים הביטו זה בזו, אחוזי התרגשות. י"ג באלול - יום ההילולא של הבן איש חי. באותו תאריך בדיוק.
כששמעתי את הסיפור מכלי ראשון, מאדם שהיה מעורב בעצמו בשידוך, הוספתי ואמרתי לו דבר נפלא: שמו יוסף חיים, כשמו של רבנו יוסף חיים, ושמה של המשודכת, רחל - כשמה של רעייתו, הרבנית רחל, אשתו של חכם יוסף חיים, הבן איש חי.
על ידי לימוד תורתו של הצדיק בספריו, האדם זוכה להתקשר אליו ממש. רבי נחמן מברסלב כותב בליקוטי מוהר"ן, סימן קצ"ב, שפניו, שכלו ונשמתו של הצדיק נמצאים ורשומים בספריו. כאשר אדם פותח את ספריו של הצדיק ולומד בהם, הוא כביכול נפגש עם הצדיק עצמו ומתקשר לתורתו ולכוחו.
ומתוך ההתקשרות הזו, יחד עם תפילה ואמונה בבורא עולם, זוכים לסייעתא דשמיא ולישועות בשידוכים, בבריאות, בפרנסה ובכל ישועה שאדם מבקש עליה מעומק הלב.
כי לפעמים ספר שנפתח בידיו של אדם הוא שער שנפתח משמים.
