המעבדה נחרבה, אך התגלית ששרדה עשויה להביא מזור לסרטן ולסוכרת
בית החולים סורוקה. (צילום: Yair Tirosh/Flash90)

חדשות בריאות

המעבדה נחרבה, אך התגלית ששרדה עשויה להביא מזור לסרטן ולסוכרת

שבוע אחרי פרסום מדעי עולמי. טיל איראני החריב את המעבדה בסורוקה. החוקרים הצליחו להציל דגימות קריטיות שעשויות להוביל לפריצת דרך בטיפול בסרטן ובסוכרת

אלעד צור
הוספת תגובה
המעבדה נחרבה, אך התגלית ששרדה עשויה להביא מזור לסרטן ולסוכרת
בית החולים סורוקה. (צילום: Yair Tirosh/Flash90)
אא

ביום רביעי תשעה עשר ביוני, בעיצומה של מתקפת טילים נרחבת ששיגרה איראן לעבר ערי ישראל, ספג בית החולים סורוקה בבאר שבע פגיעה ישירה. בניין הכירורגיה הצפוני נפגע אנושות. שתי קומות נחרבו כליל. אחת מהן הייתה ביתה של מעבדה מדעית מהחשובות בארץ, בראשות פרופסור אהוד אוחנה מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון.

פרופסור אוחנה, ראש המעבדה לתקשורת מטבולית במחלקה לביוכימיה ופרמקולוגיה קלינית, שחזר את הרגעים הדרמטיים שבהם מיהר יחד עם שניים מתלמידיו לשוב למעבדה בתוך שעת חירום מלאה באבק אש והריסות. הטיל פגע שתי קומות מעלינו, המעבדה נמחקה לגמרי. אבל רצנו להציל את הדגימות. ידענו שזה קריטי, שאם לא נפעל מייד, ייגמרו שנות מחקר שלמות, סיפר.

החוקרים הצליחו לשמר חלק מהדגימות, ביניהן מולקולות של די אן איי מהונדס שפותחו במשך שנים. אך דגימות מחולים, רבות מהן נדירות ובלתי ניתנות לשחזור, אבדו לחלוטין. זאת אבידה מחקרית קשה מאוד, ציין פרופסור אוחנה.

תגלית מדעית שהתפרסמה שבוע לפני ההרס

למרבה האירוניה, שבוע בלבד לפני הפגיעה הקטלנית, השלימה קבוצת המחקר של פרופסור אוחנה ניסוי שזכה לפרסום בכתב העת נייצ'ר קומיוניקיישנס. מדובר בגילוי מהותי של מנגנון ביולוגי חדש המתפקד כמעין מערכת בקרה מטבולית המסייעת לתאים לווסת ביעילות את רמות הסוכר בגוף ואת ניצול האנרגיה.

לדברי החוקרים, בניגוד לגישה המדעית המקובלת שטוענת כי תאים מגיבים לשינויים מטבוליים בעיקר באמצעות הורמונים כמו אינסולין, נמצא כעת כי קיימת מערכת חישה נוספת המופעלת ישירות בתאי הכבד. מערכת זו מאפשרת תגובה מהירה ומדויקת לזמינות חומרי מזון על ידי תקשורת מתואמת בין חלבוני הובלה.

המחקר בוצע בתאי כבד שהופקו מעכברים, ובמרכזו עמדו שני חלבוני מפתח. נשא הציטראט הכבדי נא סי טי ונשאי הגלוקוז גלוט. השניים פועלים בתיאום מופתי ומנטרים בזמן אמת את הרכב המזון הנכנס לגוף במטרה לשמור על איזון מטבולי מדויק ולווסת את רמות הסוכר בדם.

יעילות שמנצחת את הבינה המלאכותית

פרופסור אוחנה מדגיש את הייחודיות של מנגנון זה. הגוף שלנו יודע לנהל אנרגיה בצורה הרבה יותר יעילה מכל מחשב או מערכת בינה מלאכותית. אנחנו מדברים על תקשורת ביולוגית שמתבצעת בין תאים בזמן אמת ללא בזבוז משאבים ומייצרת תגובה מדויקת ומיידית לצרכים של כל תא.

החוקרים הצליחו גם לתכנת מחדש את המערכת המטבולית בעכברים. על ידי פגיעה במולקולות מסוימות גרמו לירידה משמעותית של רמות הסוכר בדם, כעשרים אחוזים לאחר טיפול בודד. תוצאה זו הושגה מבלי להסתמך על אינסולין אלא על הפעלת הכבד בתפקיד מרכזי יותר בספיגת הגלוקוז.

השלכות קליניות כבד שומני סוכרת וסרטן

לדברי החוקרים, מדובר בתגלית בעלת פוטנציאל טיפולי רחב היקף. שינוי מנגנון הסנכרון בין החלבונים מאפשר שליטה מדויקת ברמות הסוכר ולכן עשוי לשמש כבסיס לפיתוח טיפולים בסוכרת, כבד שומני ואף סוגים מסוימים של סרטן.

תאי סרטן, מתברר, משתמשים במנגנונים דומים אך תוך שיבוש הסנכרון כדי לשגשג. החוקרים הראו כי תאי סרטן מגבירים את פעילות נשאי הגלוקוז ומחלישים את פעילות נא סי טי, ובכך מייצרים יתרון מטבולי. הבנת מנגנון זה מאפשרת לפתח אסטרטגיה שתרעיב את התאים הסרטניים על ידי פגיעה בדיוק בנקודות החולשה שנחשפו.

המעבדה קמה מההריסות

חרף ההרס המוחלט שנגרם למעבדה, הצוות של פרופסור אוחנה כבר חזר לעבודה. האוניברסיטה הקצתה לנו חלל חדש ואנחנו מתקדמים עם מה שנשאר. אבל יש לנו עוד הרבה ציוד לקנות והרבה ניסויים לחזור עליהם. אנחנו מקווים לקבל תמיכה כדי להמשיך את המחקר, הוא אומר.

דוקטור גלית מזוז פרלמוטר, סמנכ"לית בכירה בחברת בי ג'י אן טכנולוג'יז, החברה שמסחרה את הפיתוח, ציינה כי ההישג הזה לא רק תורם למדע אלא מייצר פלטפורמה אמיתית לפיתוח תרופות חדשות. אנו פועלים כבר עכשיו כדי להפוך את הממצאים למוצר רפואי ממשי שישפיע על חיי מיליונים.

בסורוקה עוד מלקקים את הפצעים. קומה שלמה בבניין הכירורגיה הצפוני הפכה לעיי חרבות. אולם עבור קבוצת החוקרים נותרת תקווה, שדווקא מתוך ההריסות תצמח פריצת הדרך שתוביל לטיפול במחלות מהשכיחות בעולם.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי