וול סטריט חגגה - אבל החוסכים הישראלים קיבלו הרבה פחות

יום שישי האחרון המחיש היטב את הדינמיקה המורכבת של השקעה במסלולים פסיביים צמודי מדד אמריקאי. מדד S&P 500 קפץ ב־1.5% לאחר נאומו של יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאואל, אולם במקביל ירד שער הדולר מול השקל ב־1.1%. עבור ישראלים שחוסכים בקרנות ההשתלמות במסלולים שאינם מנוטרלי מט"ח השורה התחתונה הייתה תשואה שקלית של כ־0.4% בלבד.

כסף גדול במסלולים פסיביים

בשנים האחרונות הפכו המסלולים הללו ליעד מועדף על החוסכים. כיום מנוהלים במסגרתם כ־40 מיליארד שקל בקרנות ההשתלמות בלבד, ועוד עשרות מיליארדים בקופות גמל ויותר מ־100 מיליארד שקל בקרנות פנסיה.

אבל מי שמבקש ליהנות מהחגיגה בוול סטריט מגלה לעיתים שהתשואה בפועל צנועה בהרבה. בשנה האחרונה (אוגוסט 2024 יולי 2025) טיפס המדד ב־16.4%, אך היחלשות של יותר מ־10% בדולר גררה תשואה שקלית של 5.2% בלבד. קרנות ההשתלמות שנצמדות למדד רשמו בטווח זה תשואות שנעו סביב 4.3%-5.1%, בהתאם לגוף המנהל.

בטווח של שנתיים, המדד קפץ כמעט 39%, אולם בשל ירידה של 7.3% בדולר החוסכים הישראלים ראו בפועל תשואה של כ־29%.

פערים בלתי מוסברים

השוואת ביצועי הקרנות מצביעה על פערים שנמשכים לאורך זמן. מתחילת השנה הגיעו הפערים עד חצי אחוז, בשנה האחרונה עד 0.8%, בשנתיים עד 1.2%, ובטווח של שלוש שנים אף סביב 2%. חריג אחד הוא בית ההשקעות מור, שהצליח להתקרב בצורה יוצאת דופן לתשואת המדד.

התקופה הזו כללה טלטלות פוליטיות וכלכליות מאיומי הרפורמה המשפטית דרך מלחמות ועד למתקפת הטרור של 7 באוקטובר ובכל זאת שער החליפין נותר כמעט יציב. אף על פי כן, מסלולי ההשתלמות רשמו כ־60% תשואה בשלוש שנים, מול 53.9% בלבד במדד המקורי.

מחלוקת בענף: טכניקה או חוסר מקצועיות?

הוויכוח בשוק הגמל והפנסיה מתנהל סביב הסיבה לפערים. חלק מהגורמים טוענים כי מדובר בהבדלים טכניים לגיטימיים שיטות שונות לעקיבה אחר המדד, עיתוי גיוסים והשקעת יתרות מזומנים. אחרים רואים בכך כשל ניהולי של ממש, שמונע מהחוסכים לקבל את התשואה שמגיעה להם.

כך מתבצע המעקב אחרי המדד

בפועל, הגופים המוסדיים אינם קונים ישירות את 500 המניות במדד. הם עושים שימוש בקרנות סל זרות או ישראליות, בחוזים עתידיים או בסוואפים. לעיתים חלק מהכסף נשאר במזומן או באג"ח קצרות טווח, מה שמוסיף נדבך נוסף לפערי התשואות.

הגופים גם מנסים "לסחוט" תשואה עודפת באמצעות השקעה של כספים פנויים במק"מים או פיקדונות, ולעיתים על ידי השאלת ניירות ערך. ההשפעה לרוב שולית, אך בשנים תנודתיות יכולה להיות מורגשת.

הדוגמה של אינפיניטי

גוף קטן יחסית כמו אינפיניטי, שמנהל במסלול זה כ־27 מיליון שקל בלבד, בלט במיוחד בשנה האחרונה עם תשואה חריגה של 8.5% לעומת ממוצע של כ־5% בשוק. ההסבר טמון בעובדה שסכומים גדולים נכנסו למסלול ביחס לגודלו, נותרו בשקלים בזמן ירידת הדולר והתוצאה הייתה רווח חריג. תרחיש הפוך, מודים בענף, היה עלול לגרום לתשואה שלילית.

מגמה: התמקצעות, אך גם ביקורת

בעוד קרנות סל עוקבות מדד פועלות שנים רבות, המסלולים הפסיביים בחסכונות ארוכי טווח עדיין בשלבי התבססות. מנהלי השקעות טוענים כי רמת המקצועיות עולה, אך מודים כי פערי התשואות אינם זניחים.

"זה בעיקר עניין של שיטת עקיבה ועיתוי", הסביר אחד הגורמים. "מי שמנהל מכשירים פסיביים יודע להתמודד עם כניסה של כסף, כל עוד נעשית עבודה מקצועית". מנגד, בכיר באחד הגופים הגדולים דוחה את הטענות: "אנחנו מלווים את המדד כבר שני עשורים, אין כאן שום חידוש".