הסבא נפטר, הנכד נלחם ובאותו לילה קרה משהו שאי אפשר להסביר

שמעון לוגסי, לוחם בצה"ל, לא ישכח לעולם את אותו רגע בעזה. בזמן שהתכופף להוריד את הווסט, נשמעה שריקה עזה ואחריה פיצוץ אדיר. "ראיתי זיק לבן בעיניים, שמעתי צפצופים באוזניים", הוא מספר. במקום נהרגו חמישה חיילים, והוא הבין עד כמה היה קרוב לאסון.

החלום שהציל חיים
שמעון נזכר בשיחה עם אמו, שסיפרה לו על חלום שחלמה - בו אביו המנוח בירך את שמעון בברכת כהנים וביקש ממנו להתכופף. כשהגיע הביתה מהצבא, הוא הבין שהחלום התגשם בדיוק ברגע הפיצוץ. "בזמן שהתכופפתי להוריד את הווסט, הפגז חלף מעל הראש שלי", הוא אומר בהתרגשות, ומרגיש שזו הייתה יד השגחה עליונה.

התחזקות באמונה וקבלת מצוות
בעקבות האירוע, שמעון קיבל על עצמו להניח ציצית - מצווה שלדבריו גם הצילה את חייו. הוא נזכר שזו הייתה בדיוק השנה שבה נפטר סבו, שעל שמו נקרא. "עכשיו אני מבין איך סבא שמר עליי מלמעלה", הוא אומר, "זו השגחה פרטית וזכות אבות עצומה שהמשיכה לשמור עליי מאז".