הרב שלום ארוש: הצרות שלנו? הכול התחיל מחורבן בית המקדש

בכל דור ודור, ובפרט כשמתקרבים לתשעה באב, עולה שוב אותה שאלה בלבבות רבים: איך אפשר להזדהות באמת עם חורבן בית המקדש, כשיש כל כך הרבה צרות אישיות - בריאות, פרנסה, שלום בית, ילדים? איך לבכות על קירות עתיקים, כשבלב בוערים פצעים עכשוויים?

הרב שלום ארוש משיב תשובה נוקבת, שחותכת את השאלה מהשורש: "כל הצרות של כל אחד ואחת מאיתנו - הן תוצאה של חורבן בית המקדש."

לדבריו, כל עוד בית המקדש עמד על תילו, היה שפע של אור ושכינה בעולם. הברכה, הרפואה, השלום והאחדות - נבעו מן המקום ההוא. כשהמקדש חרב, התנתק הצינור, והעולם שקע בהסתר פנים, בכאב, ובשבר.

"כשהקדוש ברוך הוא שכן בבית המקדש", אומר הרב ארוש, "הייתה הארה גדולה לעולם, ולא היו צרות. האור האלוקי הקרין לכל נשמה. לכן, גם הצרה הכי פרטית - היא חלק מאותו חורבן כללי."

ובמילים אחרות: כשאנו מתאבלים על החורבן - אנחנו בעצם מתאבלים גם על עצמנו, על החיים שהיו יכולים להיות. ודווקא אז, מתעוררת התקווה.