מה מסמלת השושנה ומיהו הפרח הלאומי של ישראל? 7 עובדות שלא ידעתם על פרחים

7 עובדות על פרחים:

1. הפרחים הם איברי הרבייה של הצמחים הפורחים (Angiosperms)
   פרח הוא מבנה רבייה שמטרתו למשוך מאביקים ולהבטיח הפריה. לאחר ההפריה, השחלות שבפרח הופכות לפרי שמכיל זרעים. חלקי הפרח כוללים את האבקנים (האיבר הזכרי), עלי השחלה (האיבר הנקבי), עלי כותרת, גביע ולעיתים גם חפים.

2. פרחים פיתחו צבעים, צורות וריחות שונים כדי למשוך מאביקים מסוימים
   לדוגמה, פרחים בצבעים בהירים כמו צהוב וכחול מושכים דבורים, בעוד שפרחים בצבע אדום מושכים ציפורי יונקים כמו יונקי דבש. פרחים שמואבקים על ידי עטלפים או עש נוטים להיות לבנים או בהירים וריחניים מאוד בלילה. זוהי דוגמה לאבולוציה משותפת בין צמחים לבעלי חיים.

3. יש פרחים שנפתחים רק בשעות הלילה
   תופעה זו נקראת "ניקטינסטיה", והיא נפוצה אצל פרחים המואבקים על ידי חרקים ליליים. פרחים אלה לרוב ריחניים במיוחד כדי למשוך מאביקים בחושך. דוגמה לכך היא פרח הסלנית (Evening Primrose) או פרח הדטורה.

   המלצות נוספות

   מפגש נדיר באילת: הזעמן היפהפה הופיע לראשונה

   הרב שלום ארוש חושף: זה מה שגורם לבן אדם לאבד את הזיווג שלו!

   פלאי הבריאה: היצור שלעולם לא תזהו

4. הכלנית היא הפרח הלאומי של ישראל
   הכלנית נפוצה בעיקר בצפון ובמרכז הארץ, ופורחת בחודשים ינואר עד מרץ. היא משתייכת למשפחת הנוריות, וצבעיה כוללים אדום, לבן, ורוד, סגול וכחול. הכלנית זכתה למעמד סמלי בתרבות הישראלית, בין היתר בשיר "כלנית" של נעמי שמר.

5. השושנה שייכת למשפחת הורדיים והיא מסמלת אהבה ברבות מהתרבויות
   למשפחת הורדיים שייכים גם עצי פרי כמו תפוח, אגס, ודובדבן. לשושנה מעל 100 מינים טבעיים, ואלפי זנים מתורבתים שפותחו לגידול נוי. מבנה העלים, הקוצים והריח שלה הפכו אותה לפרח נבחר בטקסים דתיים ותרבותיים במשך מאות שנים.

6. פרחים מסוימים ניתנים לאכילה, ומשמשים בבישול, חליטות ואף רפואה מסורתית
   לדוגמה, פרחי לבנדר משמשים לחליטה ולקינוחים, פרחי ורדים לתמציות וטעמים, ופרחי קלנדולה (ציפורני חתול) לקישוט מנות וסלטים. חשוב לציין שלא כל פרח בטוח לאכילה - יש פרחים רעילים ויש לוודא התאמה לשימוש קולינרי.

7. צמחים יכולים לתקשר באמצעות כימיקלים שהם משחררים מהפרחים או מהעלים
   למשל, כאשר צמח מותקף על ידי מזיקים, הוא עשוי לשחרר חומרים נדיפים (כמו תרכובות פחמימניות) לאוויר, שמאותתים לצמחים שכנים "להתכונן" ולהפעיל מנגנוני הגנה. גם במערכת השורשים יש תקשורת כימית בין צמחים, לעיתים באמצעות רשתות פטרייתיות (מיקוריזה).