זה נראה בריא ואופנתי - אבל אמבטיות הקרח עלולות לסכן אתכם

כמעט שאין היום פיד נטול גיגית: אדם חשוף חזה, שוקע לתוך מי קרח עם הבעה של הארה פנימית. ברחבי הרשת, במפגשי וולנס ובחצרות פרטיות - אמבטיות הקרח הפכו לאחד הטרנדים הבריאותיים הבולטים של השנים האחרונות. ההבטחות: חיזוק מערכת החיסון, שיפור מצב הרוח, הפחתת דלקות, שליטה עצמית - והרבה לייקים.

אבל מה באמת עומד מאחורי התחושה הקרירה? ד"ר ענבל קדמן, רופאת משפחה במכבי שירותי בריאות, מסייעת להפריד בין יתרון מדעי לבדיה שיווקית.

"טיפול בקור קיים ברפואה - אבל לא בצורה הזו"

ברפואה הקונבנציונלית נעשה שימוש בקור זה עשורים - אך לרוב במצבים קיצוניים. "בטיפול נמרץ, למשל, מקררים את גוף החולה לאחר אירוע לב, כדי להפחית את דרישת החמצן מהלב", מסבירה ד"ר קדמן. גם בפציעות ספורט ונקעים - קירור נקודתי מקל על דלקת ומפחית כאב. עם זאת, לדבריה, אמבטיות הקרח במתכונת הטרנדית אינן מבוססות באותה מידה: "המחקרים מועטים, המשתתפים ספורים, וההשפעות - לרוב קצרות טווח".

ההבטחות - ומה באמת קורה לגוף?

הטוענים ליתרונות מספרים על הפחתת חרדה, שיפור מצב רוח, עלייה באדרנלין, ירידה בלחץ הדם וחיזוק חיסוני. בפועל, אומרת ד"ר קדמן, יש ראיות מועטות בלבד. "בהקשר של התאוששות אחרי פעילות גופנית, קירור אכן מקל זמנית. גם הכאב פוחת כי יש פחות זרימת דם לאזור. אבל כשמנסים למדוד שינויים ארוכי טווח - אין כמעט הבדל".

ומה באשר לשיפור חיסוני? מחקר אחד מצא שאנשים שהתקלחו במים קרים דיווחו על פחות ימי מחלה - אך ד"ר קדמן מסתייגת: "לא ברור אם זו השפעת הקור או משתנים אחרים כמו תזונה, פעילות גופנית או אופי המשתתפים".

לא רק מיתוס - גם סיכון

למרות הדימוי הבריא, החשיפה לקור קיצוני אינה חפה מסכנות. "לחולי לב, סוכרת, אסתמה, נשים בהריון או מטופלים בתרופות מדכאות חיסון - מדובר בסיכון ממשי", מזהירה ד"ר קדמן. "התגובה של הגוף - דופק מהיר ואז ירידה חדה - עלולה להכביד מאוד על מערכת הלב וכלי הדם. זה עלול להוביל אפילו להפרעות קצב או אירועים לבביים".

אצל חולי סוכרת, הקור מגביר הפרשת אדרנלין, שמעלה את רמות הסוכר ואז מפיל אותן - מה שעלול להוביל להיפוגליקמיה. גם תופעות כמו כוויות קור והפרעות בתחושה בגפיים דווחו לאחרונה בתדירות גוברת.

איך עושים את זה נכון - אם בכלל?

למי שמבקש לנסות בכל זאת, ממליצה ד"ר קדמן להתחיל בזהירות: טבילה קצרה של עד 3 דקות, בטמפרטורה מתונה של 10-15 מעלות, פעם בשבוע. "לא להיסחף אחרי קיצוניות - ולהיות ערים לאותות מהגוף: נימול, כאב, סחרחורת - כל אלה סימני אזהרה", היא מדגישה. "וחשוב מכך - כל אדם עם רקע רפואי חייב להיוועץ ברופא לפני".

התחושה משקרת? לא בהכרח

האנשים שעוסקים באמבטיות קרח מדווחים לא רק על שיפור פיזי, אלא על תחושת חיוניות, שליטה עצמית ואפילו אופוריה. ד"ר קדמן מסבירה: "הגוף מגיב לקור קיצוני כמו לסכנה - שחרור אדרנלין, עליית דופק - ואחר כך מגיעה תחושת רוגע. יש בזה דמיון למה שקורה אחרי אימון גופני".

אבל גם כאן, היא מזהירה מפני השלכת תחושה על בריאות: "רבים מרגישים טוב - אבל זה לא בהכרח מעיד על יתרון בריאותי מוכח. זה כלי מנטלי - לא רפואי".

הקרח לא מרפא - הוא רק תוספת

"הבסיס הבריאותי לא השתנה", מסכמת ד"ר קדמן. "שינה טובה, תזונה נכונה ופעילות גופנית - אלו אבני היסוד. אמבטיית קרח לא תאזן תפריט עתיר שומן, ולא תתקן אורח חיים יושבני. עבור מי שצעיר, בריא ומחפש אתגר מנטלי - זה יכול להיות גירוי מעניין. אך אין לראות בזה טיפול רפואי - ובוודאי לא תחליף לאורח חיים בריא".