היום: בג"ץ ידון במינוי ראש השב"כ

בית המשפט העליון צפוי לדון הבוקר (שלישי) בעתירה שהוגשה על ידי משפחות שכולות, בני משפחות חטופים ופורום "בוחרים בחיים", בדרישה לאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את ראש השב"כ הבא - מינוי שנבלם על ידי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בטענה לניגוד עניינים.

ברקע הדיון ניצבת המחלוקת על מועמדותו של תת-אלוף (מיל') דוד זיני לתפקיד ראש השירות - מינוי שמקודם על ידי ראש הממשלה, אך זוכה להתנגדות חריפה מצד היועמ"שית. בהרב-מיארה קובעת כי בשל מעורבותו של נתניהו בפרשת המימון הקטארי, הוא מנוע מלעסוק במינוי ראש הארגון, ודורשת שיפעל להאצלת הסמכות לשר אחר.

ראש הממשלה נתניהו, בתשובתו הרשמית לבג"ץ שהוגשה אמש, טוען כי מדובר בניסיון להחיל עליו נבצרות דה-פקטו, תוך עקיפת החוק והפגיעה במשילות. "הסמכות והאחריות לקביעת ראש השב"כ היא של הממשלה בלבד", כתב נתניהו. לדבריו, מדובר במינוי קריטי במיוחד בעת הנוכחית, כאשר ישראל מצויה במצב מלחמה, ואין מקום ל"פשרות מבניות שלא התקיימו במשך 77 שנות קיומה של המדינה".

לדברי נתניהו, העיכוב מהווה סכנה ביטחונית ממשית: "הצבת חסמים בעת הזו משקפת ניתוק מהמציאות ומחוסר אחריות לאומית. אי-מינוי ראש שב"כ קבוע בתקופה זו - פירושו פגיעה בפיקוד העליון וביכולת קבלת ההחלטות".

היועמ"שית השיבה מנגד כי "ראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים ברור - ולכן אינו רשאי לעסוק במינוי ראש השב"כ". עם זאת, לנוכח מצב החירום הביטחוני, אישרה בהרב-מיארה את מינויו הזמני של סגן ראש השב"כ ש' לתפקיד ממלא מקום - לתקופה של חודש בלבד.

במערכת הפוליטית מעריכים כי ההכרעה המשפטית טומנת בחובה משמעות עקרונית: האם היועמ"שית מוסמכת למנוע מהדרג המדיני הנבחר למנות בעלי תפקידים ביטחוניים בכירים - או שמא מדובר במדרון משפטי החותר תחת יסודות המשילות.