מהאצטדיון לבית הכנסת: כשהמאמן הבינלאומי בחר בשבת

ניגש אליי יהודי יקר בשם איציק שאקי וסיפר לי סיפור מרתק ומרגש, שאני מביא לפניכם כפי ששמעתי אותו מכלי ראשון:

כבר בגיל 9 הגשים איציק את חלומו - להבקיע את הגול הראשון שלו. כילד, הוא שיחק במועדון הכדורגל של הפועל פתח תקווה. אהבתו למגרש הצילה אותו מהשפעות רחוב שליליות שהיו נפוצות באותה תקופה.

השנים חלפו, ואיציק החליט לקחת את התשוקה שלו צעד קדימה ונרשם למכון "וינגייט". הוא השלים קורס אחר קורס, עד להשגת התעודה הנכספת: מאמן כדורגל מקצועי בין־לאומי.

ההצלחה לא איחרה לבוא. שמו של איציק כמאמן הלך לפניו.

באחד מימי שישי, פגש איציק שני חברים שהציעו לו להצטרף אליהם לבית הכנסת לקבלת שבת. משום מה, הוא הסכים. כבר יותר מ־30 שנה שהוא לא הלך לבית הכנסת בשבת קודש. "זה יכול להיות נחמד", חשב לעצמו.

וכך, במקום להתכונן למשחק הבא או לצפות באימונים של קבוצות יריבות, מצא את עצמו איציק יושב בבית הכנסת. ואז, כפי שהוא מספר במילותיו שלו, זה קרה:

"לפתע נזכרתי בבר המצווה שלי. האווירה של שירי השבת, 'לכה דודי לקראת כלה', חדרה לי עמוק לנשמה. חשתי ממש 'מעין עולם הבא', תחושה שמעולם לא הרגשתי על המגרש. לא רציתי לעזוב עד שהתפילה הסתיימה".

באותו ערב, כשחזר הביתה, פתח איציק את דלת הבית ואמר לכל בני משפחתו בקול רם ושמח: "שבת שלום ומבורך!" כולם הרגישו בשינוי, בשמחה שמילאה את ליבו ונשמתו באותו רגע.

מאז הוא לא ויתר על שמירת השבת, אלא שאיש מחבריו לעולם הכדורגל לא ידע על כך. לפחות עד שהגיע רגע המבחן האמיתי - משחק חשוב מאוד של קבוצתו בטורניר "גביע המדינה".

איציק הסתכל על השעון בעצבנות: "תכף שבת ועדיין 0-0, אם התוצאה תישאר כך, תהיה הארכה ואני אחלל שבת חלילה!"

באותו רגע, איציק החליט להצהיר: "אני שומר את השבת והיא שומרת עליי! אם תהיה הארכה, אני עוזב את המשחק לכבודה של השבת!" הצהרה חריגה עבור מאמן ברגע כל כך קריטי מבחינת קבוצתו.

ואז, זה קרה: אחד משחקני קבוצתו פרץ את קו ההגנה של הקבוצה היריבה, בעט את הכדור לשער ו... גול! "זה נס גלוי!" - קרא איציק בהתלהבות. המשחק הסתיים. איציק זכה להצהיר על נאמנותו לבורא העולם וגם ניצח במשחק. מאז אותו יום, איציק מתחזק לאט לאט וחי חיים של אמונה תמימה ושמחה גדולה.