מה שאנשים מגלים רק בזמן מלחמה - והרב אייל אונגר חושף את הסוד

המלחמה אינה רק מצב של הישרדות, אלא הזדמנות לגלות את השגחת ה' על עם ישראל.
בעת סכנה, כשהעולם מתערער - מתגלה באופן בהיר כוח השמירה העליונה של הקב"ה על עמו. לא כטבע מקרי, אלא כיד ה' הניכרת עלינו, פועלת ומייצרת היסטוריה ייחודית.
"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו - והקב"ה מצילנו מידם" - זו מציאות תמידית.

כל קושי ומאבק הוא במה להצגת נוכחותו של הקב"ה בתוך חיי האומה.
אנו רואים את ה' בעין הלב - "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל".
גם כאשר פורצת מלחמה, גם כשהמציאות רועשת וסוערת - איננו נאבקים רק כדי להחזיק מעמד.
אנחנו עם שנלחם כדי להתעלות, כדי לצמוח, כדי להפיץ מוסר, ערכים, אמונה ותקווה לעולם כולו.

והתורה מעידה על כך בפרשת השבוע:
"ויהי בנסוע הארון ויאמר משה: קומה ה', ויפוצו אויביך, וינסו משנאיך מפניך."
עם ישראל נוסעים - והארון נוסע בראש. ארון הברית, בו מונחים הלוחות - לב התורה.
גם כשהאדמה רועדת - הנפש שקטה, הלב בטוח, והעיניים נשואות קדימה.

כך לימד אותנו יעקב אבינו:
לאחר עשרים שנות סבל ועמל בבית לבן - שנים של רמאות, עוול ועבודה קשה ביום ובלילה - עמד יעקב איתן ולא נשבר.
כששאל אותו לבן: איך הצלחת להחזיק מעמד?
ענה לו יעקב בתמצית חכמת האמונה:
"וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר" -
לא הסתכלתי רק על הרגע וההווה. לא נפלתי לרגש של קיפוח או מרירות.
ראיתי את המחר. האמנתי באור שאחר החשכה.

איך שורדים? איך שומרים על תקווה?
מתפללים. נזכרים בתפילה שהיא גם נבואה:
"ובכן תן כבוד ה' לעמך, ופתחון פה למייחלים לך."

אנחנו לא נחלשים - כי יש לנו כוח שאי אפשר לנצח אותו: כוח האמונה והתקווה.