רב ומחנך לדורות: מסכת חייו של הגאון רבי נסים טולדנו זצ"ל

רבי נסים טולדנו זצ"ל, שנפטר בי"ב בסיוון תשע"ב (2 ביוני 2012), היה ראש ישיבת שארית יוסף בבאר יעקב, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ודמות תורנית מרכזית בעולם הישיבות הספרדי-ליטאי. נולד בעיר מקנס שבמרוקו בשנת תרצ"ג (1933), בן למשפחת רבנים ידועה, ונקרא על שם סבו, רבי רפאל ברוך טולדנו. לאחר שהתייתם מאמו בגיל צעיר, עבר להתגורר אצל סבו. את לימודיו התורניים החל בישיבת תורת אמת בלונדון, ובהמשך בישיבת גייטסהד. עם עלייתו לישראל בשנת תשי"ב, הצטרף לישיבת פוניבז', שם נחשב לעילוי והתקרב במיוחד לרב שך ולרב כהנמן.

לאחר נישואיו לשרה, בתו של הרב יעקב סודרי מחיפה, למד כתשע שנים בכולל פוניבז'. בשנת תשכ"ה (1965) ייסד את ישיבת שארית יוסף בבאר יעקב, שנועדה להעניק מסגרת ישיבתית לבני עדות המזרח ברוח הישיבות הליטאיות. במשך 47 שנה עמד בראשה, והעמיד תלמידים רבים, בהם רבנים וראשי ישיבות מהשורה הראשונה, תוך גישור בין עולמות הספרדי והליטאי ברוח של נאמנות למסורת ומצוינות תורנית.

בשנות ה-90 מונה כחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה, ונמנה עם מקימי ארגון "מרביצי תורה", שאיגד תלמידי חכמים ספרדים בעלי זיקה ליטאית. פטירתו בשבת, בגיל 78, הותירה חלל עמוק בעולם התורה. מסע הלוויה יצא מישיבתו בבאר יעקב לבית הכנסת לדרמן בבני ברק, והוא נטמן לצד סבו בבית הקברות של ישיבת פוניבז'. שמו הולך לפניו כמחנך, פוסק ואיש אמת, שהקדיש את חייו לבניין תורה לדורות.