"התחסנות בירידה - וזן חדש בדרך": ישראל שוב עוצמת עיניים מול מגפת הקורונה

מגפת הקורונה אולי ירדה מהכותרות, אך בניגוד לתחושת השגרה - הנגיף ממשיך להשתנות ולתעתע. בימים האחרונים גוברת הדאגה בקרב גורמי בריאות הציבור, לנוכח זן חדש של נגיף הקורונה, NB.1.8.1, שזוהה לראשונה בתחילת 2025 ומאז מתפשט בקצב מואץ בכמה מוקדים ברחבי העולם.

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO), נכון לאמצע מאי - הווריאנט מהווה כמעט 11% מהדגימות הרצופות שנאספו. ההתפרצות ניכרת בעיקר במדינות אסיה והמזרח התיכון, אך גם מדינות בארה"ב החלו לזהות מקרי הדבקה בקרב נוסעים, ובפרט בניו יורק, קליפורניה ווירג'יניה. יחד עם זאת, הארגון קובע בשלב זה כי הסיכון הכללי לבריאות הציבור נותר נמוך.

NB.1.8.1 - מבט גנטי על הווריאנט החדש

תת-הזן החדש מהווה הסתעפות של וריאנט רקומביננטי בשם XDV.1.5.1, וכולל שורת מוטציות בחלבון הספייק - ביניהן T22N, F59S, A435S ו־T478I. החוקרים סבורים שחלק מהמוטציות מחזקות את ההיקשרות לקולטן האנושי ACE2, ובכך תורמות להדבקה, ואף מפחיתות את יעילותם של נוגדנים מסוימים.

על פי דו"ח WHO, תכונות הווריאנט משקפות יתרון בינוני בקצב ההתפשטות, אך בשלב זה אין אינדיקציה לחומרה גבוהה יותר לעומת תתי-זנים קודמים. לא נצפתה עלייה במספר האשפוזים או במקרי המוות - וגם התרופות הקיימות ממשיכות לשמור על יעילותן.

בישראל: שיעור התחסנות נמוך, ומעקב מדעי מוגבל

פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בשיבא, מתריעה כי למרות השינויים בזנים, הציבור מאבד עירנות. "מדובר בעוד וריאנט שמקורו באומיקרון, כמו רבים מקודמיו. אנחנו עדיין לא יודעים אם הוא גורם למחלה חמורה יותר - אבל הוא כנראה מצליח לעקוף את ההגנה שנוצרה מחיסונים קודמים", היא מסבירה.

לדבריה, מדינת ישראל מבצעת כיום מעט מאוד בדיקות לזיהוי קורונה, דבר שמקשה על מעקב אפידמיולוגי מדויק. "בלי נתונים אי אפשר לפעול נכון. ואנחנו רואים גם ירידה חדה בשיעורי ההתחסנות - תופעה מסוכנת כשלעצמה", היא מוסיפה.

החיסונים עדיין רלוונטיים - אך דרוש עדכון

בדיקות מעבדה שבחנו את תגובת הנוגדנים לפסאודו-וירוסים של NB.1.8.1 (שיטה בטוחה לבדיקה גנטית של חלבון הספייק) מצאו ירידה מתונה ביכולת הניטרול לעומת זנים קודמים, אך לא ירידה דרמטית. חיסונים חד-ערכיים מהדגמים KP.2 ו-LP.8.1 הפגינו תגובה דומה - מה שמרמז כי קיימת עדיין הגנה מסוימת.

פרופ' רהב קוראת לעדכון מערך החיסונים: "המטרה היא חיסון מותאם פעמיים בשנה, כמו חיסון שפעת. גם אם ההתאמה איננה מוחלטת - היא יכולה למנוע מחלה קשה. הציבור חייב להבין שהנגיף לא נעלם, אלא פשוט שינה פרופיל".

ביקורת על הממשל האמריקאי: "קנדי ג'וניור מסכן חיים"

בראיון שהעניקה לאחרונה, התייחסה פרופ' רהב גם להתנהלות הממשל הפדרלי בארצות הברית, שם עומד כיום רוברט פ. קנדי ג'וניור בראש משרד הבריאות. לדבריה, קנדי מקדם גישות אנטי-מדעיות ואינו מסתמך על צוותי המומחים שמלווים בדרך כלל את תהליך קבלת ההחלטות בנוגע לחיסונים. "הוא מכניס פוליטיקה במקום רפואה - זה מסוכן לציבור", אמרה.

המגפה לא נגמרה - רק ירדה מהרדאר

זן NB.1.8.1 מזכיר לכולנו שהקורונה עדיין כאן, גם אם לא במרכז תשומת הלב הציבורית. המומחים מבקשים להחזיר את הדגש על התחסנות, במיוחד עבור אוכלוסיות בסיכון - קשישים, מדוכאי חיסון וחולים כרוניים.

עם שיעורי התחסנות נמוכים ובדיקות מוגבלות, ישראל - כמו מדינות רבות - תצטרך לבחור: לחזור למעקב פעיל, או לשלם מחיר עם כל גל נוסף.