השליחות שלך היא לא לתקן את העולם - אלא לעשות את שלך

השליחות בראי הפרשות - בהר בחוקותי

לעשות רק את מה שאני יכול?
פרשת בהר פותחת ב"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם... אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ".

"כל מצוות השמיטה היא להשריש בתוך הלבבות את ההכרה שהעולם נתון תחת השגחתו של ה' יתברך וממנה באה השפעתה - להוציא מכל ליבם של הטועים כי אין זה מכבודו של מלך העולם המושל בשמים ובארץ, להתעסק בעולם החומרי".

"ולכן ההוכחה הטובה ביותר לזה, שבחר ה' יתברך את ההר הפעוט והנמוך לגלות עליו את שכינתו, ולתת שם את תורתו, כי הבורא הוא זה שמשפיע והמשגיח בכל העולמות" (קומץ המנחה).

לעזוב את השדה, לנטוש אותו למשך שנה שלמה - כמובן שיש קושי לחקלאי לנקוט בפעולה הזו. אך ה' יתברך החליט שהפרנסה לא תינזק. הציווי של ה' הוא נכון גם לגבי החיים הפרטיים שלנו, אנחנו לא יודעים להרפות, ולכן ה' לפעמים דורש מאיתנו בדרך לא דרך לשחרר, גורם לנו להבין שהוא בעל השדה האמיתי. 

הפחד מלפספס יוצר בעייתיות, כאילו הדבר בשליטתנו, אבל אם נחזור לדבריו של ה"קומץ מנחה" נראה כי דבר שהחליט הבורא הוא לא בכדי - גם ההר הקטן שעליו נתן התורה היה בעל סיבה.

רק כשתרפו, תדעו

הרבה פעמים הדברים מתרחשים דווקא כשמרפים. מכירה מישהו מקרוב, במשך כמה חודשים טובים חיפש עבודה, הוא כבר לא ידע את נפשו מרוב שהמצב הכלכלי דחק. עשה כל סגולה אפשרית. פנה לכל מודעת דרושים, התפלל וזעק מעומק ליבו - אך גורנישט (כמו שאומרים אחינו האשכנזים), ולא הניבה שום תוצאה. לבסוף, כשראה שאין מנוס, החליט להתחזק במידת הביטחון, ולמד בכל יום את שער הביטחון, בהתמדה וביגיעה, והבין שיש מי שמנהל פה את העולם. 

הוא עשה הסכם עם עצמו, לפי מידת ההשתדלות - שבכל יום ישלח פעם אחת בלבד קורות חיים. באורח פלא לאחר זמן קצר קראו לו לראיון והתקבל לעבודה.

לכל אחד מידת ההשתדלות שלו

לא יהיה נכון לומר שהמאמצים הם אלו שהביאו את הישועה, אבל בעולם כמו שלנו, הדבר מוכרח.

כל אחד לפי הדרך, הרגש שלו, כמה עליו להתאמץ כדי להשיג את מבוקשו. בהזמנות זו אני רוצה לספר על הבעל שם טוב:
לצדיק לא היה אוכל בביתו, מה עשה? דפק על דלת שכנו וישר הלך, לא חיכה ששכנו יפתח את הדלת. כששכנו ראה זאת שאל: למה לא חיכית שאפתח? אבל הבעש"ט ענה: זו מידת ההשתדלות שלי להביא אוכל הביתה, לדפוק וללכת. השאר ה' יעשה.