
גדולי ישראל

שמואל נולד בעקבות נדר שנדרה אמו, חנה, בעת שהייתה עקרה. היא הבטיחה להקדיש את בנה לעבודת ה' אם ייוולד לה - ואכן, בהיותו בן שנתיים בלבד, הביאה אותו למשכן שילה תחת השגחת עלי הכהן.
תפילתה של חנה נחשבת לאחת התפילות העוצמתיות בתנ"ך. היא נקראת כהפטרה בראש השנה ונאמרת כסגולה לזרע של קיימא. ספרדים נוהגים לומר אותה מדי יום לפני שחרית.
שמואל הוקדש כנזיר מלידתו. הוא גודל במשכן, חונך לעבודת ה', ונחשב לילד קדוש כבר מילדותו.
המדרש מספר ש־40 שנה לפני לידתו, יצאה בת קול מהשמים והודיעה שעתיד להיוולד צדיק בשם שמואל. כל אישה שילדה בן קראה לו "שמואל" - אך רק כששמואל בן חנה נולד, פסקה הבת קול.
לאחר מות עלי, הנהיג שמואל את עם ישראל. הוא שפט את העם באמונה, עבר מעיר לעיר כדי ללמד ולשפוט, ולא ישב במקום קבוע.
לפי חז"ל, שמואל הנביא כתב את ספר שופטים, מגילת רות ואת ספר שמואל (עד מותו), כאשר גד החוזה ונתן הנביא המשיכו את הכתיבה לאחר פטירתו.
שמואל ייסד בית דין ברמה, בו נאמר ששרתה רוח הקודש. בית הדין שימש כמוקד של צדק והנהגה רוחנית.
שמואל לא אהב את דרישת העם למלך, אך בציווי ה' משח תחילה את שאול ולאחר מכן את דוד - ועמד במרכז המעבר משלטון שופטים למלוכה.
שמואל נפטר בגיל 52 ונקבר בעירו, הרמה. לאחר מותו, שאול העלה אותו באמצעות בעלת האוב - ושמואל ניבא את מותו של שאול בקרב הגלבוע.
קיימת מחלוקת לגבי יום פטירתו המדויק - כ"ח או כ"ט באייר. בשני הימים עולים המונים לציונו ברמה, סמוך לשכונת רמות בירושלים. האתר נחשב מקום תפילה וישועה.
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו