"איך אפשר שלא לבכות?" - 30 יום ללא מרן הרב מאיר מאזוז זצ"ל

לפני כחודש, הלך לעולמו אחד מגדולי הדור - מרן הרב מאיר מאזוז זצ"ל, מנהיגה הרוחני של ישיבת "כיסא רחמים", פוסק הדור, אביהם של ישראל. דמות נדירה שכמותה לא רואים בכל יום - גאון בתורה, ענק במידות, ואיש אמת שכולו אהבה.

הרב מאזוז נולד בי"ג בניסן תש"ה בעיר תוניס, בן למרן רבי מצליח מאזוז זצ"ל - מגדולי חכמי תוניסיה. עוד בצעירותו שימש כמורה לתורה, ולימד במסירות אין קץ את בני הקהילה. לאחר הירצחו של אביו, קם יחד עם אחיו ועלה לארץ ישראל, כשהוא נושא בליבו את לפיד התורה והמסורת.

בשנת 1971 ייסד את ישיבת "כיסא רחמים" - שהפכה במהרה למוקד של תורה, הנהגה וחינוך לדורות של תלמידים, ואבן שואבת לאלפי בית יעקב. שיעוריו נודעו בבהירותם, באמיתותם ובחום הלב שהרעיף על כל אדם, גדול כקטן.

מאות אלפים בארץ ובעולם הרכינו ראש בלכתו. בליל שביעי של פסח, על מיטת חוליו, פקח עיניו לדקה - רגע של פרידה שקטה, ומדמעת. מרן הלך לבית עולמו - אך הותיר אחריו שובל של אור, של דרך, של אהבה לתורה ולעם ישראל.

רבים מעידים - לא רק רב ומורה היה, אלא אב רחום שידע לחדור ללב כל יהודי, לראות אותו לעומק, ולחבק אותו באמת. מתפלל בלילות, דואג לתלמידיו, תומך בחיילים, מחזק בלחישה - גם כשהיה נראה מרוחק, היה תמיד הכי קרוב.

דור שלם איבד את השמש שלו - אבל אורו לא כבה. הרב מאיר מאזוז עבר ממחיצתנו למחיצת השכינה, ואנחנו - נושאים את דמותו, תורתו, ואהבתו - בלב ובמעשה, יום יום.