
בריאות

כשמדובר בחיסון - רובנו מקבלים את ההזרקה בלי לשאול יותר מדי שאלות. ימין או שמאל? איפה שכואב פחות. אבל מחקר חדש שפורסם באוסטרליה מציע לחשוב שוב: לפי הממצאים, מיקום ההזרקה - וליתר דיוק, ההתמדה באותה היד - עשוי להשפיע על מהירות ועוצמת התגובה החיסונית.
המחקר, שנערך על ידי צוות מהמרכז הרפואי גארוון ומכון קירבי באוניברסיטת ניו סאות' ויילס, התמקד במקבלי חיסון פייזר לקורונה, ובדק האם יש משמעות לשאלה הפשוטה: האם כדאי להזריק שוב באותו צד, או דווקא להחליף?
במחקר השתתפו 30 אנשים בריאים - עשרים מהם קיבלו את שתי המנות באותה היד, ועשרה קיבלו את המנה השנייה בצד הנגדי. כבר בתוך שבוע מהמנה השנייה, נמצא כי אלה שחוסנו באותו צד יצרו נוגדנים מהר יותר - ונוגדנים חזקים יותר, שידעו להתמודד עם גרסאות שונות של הנגיף, כולל וריאנט דלתא ואומיקרון.
ההסבר, כך נראה, נמצא עמוק בתוך מערכת הלימפה. כשאנו מקבלים זריקה, תאי מערכת החיסון שבקשרי הלימפה הקרובים לאזור הזריקה מתחילים לפעול - לומדים את האיום, מתעוררים לפעולה. כאשר זריקה נוספת ניתנת לאותו אזור - הם כבר "מכירים את העבודה", ומגיבים מהר ויעיל יותר. מדובר בתהליך מתוחכם - שבו הגוף לומד לא רק מה לתקוף, אלא גם מאיפה זה בא.
סיגל שביט, אחות בכירה ומנהלת תחום בריאות העובד באסותא, מברכת על התובנות אך מזכירה: "זהו מחקר ראשוני ומצומצם - רק 30 משתתפים, כולם חוסנו באותו סוג חיסון. מדובר בכיוון מעניין, אך יש עוד דרך לעבור לפני שנוכל להסיק מסקנות חד־משמעיות".
המשמעות האפשרית: ייתכן שבעתיד, כשתגיעו להתחסן - תישאלו לא רק אם יש לכם חום או אלרגיה, אלא גם באיזו יד קיבלתם את המנה הקודמת. במחקרי חיסון, כל יתרון - אפילו כזה שנראה זניח - עשוי להיות ההבדל בין הגנה מהירה להתמודדות ממושכת עם מחלה.
נכון לעכשיו, המסקנה המעשית פשוטה: אם אין סיבה רפואית להחליף - אולי עדיף פשוט להישאר באותו הצד.
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו