משתמשים בזה כל יום – ולא יודעים כמה זה מסוכן
ילד שותה מים מבקבוק פלסטיק. (צילום: KieferPix/shuttrstock)

לייף סטייל

משתמשים בזה כל יום – ולא יודעים כמה זה מסוכן

רוב האנשים לא מודעים למה מסתתר בפלסטיק שמקיף אותם: הסימנים שיגלו אם אתם נחשפים לרעלים בלי לשים לב

נעם ברקאי
הוספת תגובה
משתמשים בזה כל יום – ולא יודעים כמה זה מסוכן
ילד שותה מים מבקבוק פלסטיק. (צילום: KieferPix/shuttrstock)
אא

בקבוק מים שקוף, גביע יוגורט תמים, או אפילו שקית ניילון שנראית "כמו תמיד" – כמעט כל מוצר פלסטיק שאנחנו נוגעים בו יומיומית, מסתיר בתחתיתו סמל קטן – מספר או רצף אותיות – שמרמז על הרכבו הכימי. והסמל הזה עשוי להיות ההבדל בין בחירה חכמה לבריאות, לבין חשיפה כרונית לחומרים מזיקים.

בשנים האחרונות גוברת המודעות להשפעות הבריאותיות של חומרים כמו ביספנול A (BPA) או פתלטים – מרכיבים שעלולים לחלחל למזון או למים, במיוחד כשהפלסטיק מתחמם, נשחק או משמש שוב ושוב. החדשות הטובות: לא צריך להיות כימאי כדי להימנע מהם – רק לדעת מה לחפש.

הסמלים שחשוב להכיר – ומה הם אומרים על איכות הבקבוק או האריזה

1. PET או PETE (מספר 1)

החומר הנפוץ ביותר בבקבוקי מים ומשקאות קלים. הוא נחשב לחד-פעמי בלבד, מכיוון שבשימוש חוזר הוא עלול לצבור חיידקים ולשחרר מזהמים כימיים, בעיקר בשמש או לאחר חימום.

2. HDPE או HDP (מספר 2)

זהו אחד מסוגי הפלסטיק הבטוחים יותר לשימוש חוזר. נמצא בבקבוקי חלב, חומרי ניקוי ואריזות שמן. כמעט ואינו מפריש חומרים מזיקים – בחירה מומלצת יחסית.

3. PVC או 3V (מספר 3)

זהו פלסטיק גמיש – משמש לעטיפות מזון, צעצועים, ואף מוצרים לתינוקות. מכיל פתלטים – חומרים שפוגעים במערכת ההורמונלית. מומלץ להימנע כליל.

4. LDPE (מספר 4)

נחשב לפלסטיק פחות מזיק, אך נדיר שתמצאו אותו בבקבוקי שתייה. נפוץ דווקא בשקיות ובאריזות מזון – שגם בהן עלול לשחרר חומרים אל תוך המזון.

5. PP (מספר 5)

מצוין. פלסטיק עמיד לחום, משמש לגביעי יוגורט, בקבוקי תרופות, כלי מעבדה וציוד רפואי. בחירה טובה גם לשימוש חוזר.

6. PS (מספר 6)

מוכר בעיקר בגרסתו המוקצפת כ"קלקר". כוסות חד-פעמיות, קופסאות טייק-אווי וקרטוני ביצים מיוצרים ממנו. רגיש במיוחד לחום – עלול לשחרר חומרים מסרטנים. רק לשימוש חד-פעמי ובקור.

7. PC או פלסטיק ללא סמל (מספר 7 או ללא מספר)

כאן המקום להפעיל אזהרה חמורה: פלסטיק בלתי מזוהה או עשוי פוליקרבונט עשוי להכיל BPA – חומר שנמצא כמזיק למערכת העצבים וההורמונים. עדיף להימנע לחלוטין, גם אם הבקבוק נראה עבה, חזק או איכותי.

השלכות בריאותיות והמלצות לצרכנים

חלק מהכימיקלים הנפלטים מפלסטיק – במיוחד בשימוש חוזר, תחת חימום או חשיפה לשמש – נקשרו לשיבושים הורמונליים, פגיעה בפוריות, בעיות במערכת העיכול ואפילו סיכון אונקולוגי. אמנם בישראל עדיין אין חובת סימון נרחבת, אך המודעות עולה – בעיקר בקרב הורים לילדים.

בעת רכישת בקבוק, קופסה או כל אריזת פלסטיק אחרת, הסתכלו בתחתית המוצר – חפשו את הקוד המספרי או האותיות. העדיפו מוצרים עם סימון 2 או 5, והימנעו מ־3, 6 ו־7. ואם אין סימון בכלל – זו כבר סיבה מספקת לא לבחור בו.

לא רק בקבוקים – גם רהיטים, צעצועים ואפילו בגדים

חומרים פלסטיים נמצאים סביבנו גם מחוץ למטבח – בצינורות מים, טקסטיל סינטטי, וילונות, שקיות, חיתולים ועוד. אמנם לא כל חשיפה מהווה סכנה מיידית, אך כדאי להגביר את המודעות במיוחד כשמדובר במוצרים שבאים במגע ישיר עם מזון, שתייה או עור הילדים.

להמשך קריאה <
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
פלסטיק
שידור חי