לוחם שנפל בקרב - האם נכון לקרוא לילד על שמו?

לפני כמה ימים קיבלתי טלפון מהורים שנולד להם בן והם מאוד מעוניינים לקרוא לו בשם של בן משפחה, לוחם שנפל על קידוש ה'. הצעתי להם שבנוסף לכוונה לתת את השם על שמו של אותו בן משפחה, יחשבו על כוונה נוספת על שם צדיק שנקרא כך, או שיוסיפו שם נוסף.

לשאלתם "מדוע?", סיפרתי מעשה שהיה:

בקיבוץ מרחביה נולד בן בכור למשפחת שחר, והוריו החליטו לתת לו את השם "אהוד". כשגדל, התגייס אהוד ליחידה לוחמת בצה"ל. בתאריך ו' באדר הוא נפל בקרב בשערי העיר עזה, הי"ד.

נפילתו השפיעה קשה על חברי קיבוץ מרחביה. אף אחד לא ממש הרים גבה כאשר שלושה שבועות אחרי נפילתו - החליטו בני משפחת סדן לקרוא לבנם שזה עתה נולד, אהוד, על שמו של החלל.

עשרה חודשים מאוחר יותר נולד בן למשפחה אחרת בקיבוץ, משפחת פאלק, וגם היא ביקשה להנציח את זכרו של אהוד בקריאת בנם על שמו. 

יותר מעשור אחרי נפילתו, נולד לחברו הטוב מהיחידה בן. גם הוא החליט לקרוא לו "אהוד" לזכר חברו לנשק. כך היו שלושה "אהודים" שנקראו על שם הצנחן אהוד שחר הי"ד.

שלושתם, לדאבון הלב, נפטרו בגיל צעיר ובנסיבות טרגיות:

• אהוד בורנובסקי התגייס לשייטת ונהרג בשנת תשמ"ו במהלך אימוני צלילת לילה.
• אהוד פאלק נהרג בשנת תשמ"ח בתאונת אימונים בהתנגשות מטוסי חיל האוויר.
• אהוד סדן נרצח בשנת תשנ"ב בהתנקשות טרוריסטית כשמלכדו את מכוניתו בהיותו בתפקיד ביטחוני באנקרה שבטורקיה.

את הסיפור הנ"ל סיפר הרב איתי בן אהרן שליט"א - וממנו נלמד כמה חשובה הכוונה בקריאת השם על ידי ההורים, כפי שכבר מצאנו בדברי חז"ל.