השבץ הכה בו פתאום – הצוות הרפואי בחר בדרך שלא נעשתה קודם

בשעות לחוצות של יום חול רגיל, הובהל למרכז הרפואי מטופל בן 56 מהיישוב נעלה – עמרם פדידה שמו – לאחר שחש לפתע בשיתוק בפלג הגוף השמאלי, חולשה קשה בפנים, ואיבוד יכולת הדיבור. צוות מד"א, שהוזעק למקום, אבחן את הסימנים הקליניים המובהקים לשבץ מוחי חמור, ולא המתין לרגע. הוא פונה בדחיפות אל המחלקה לרפואה דחופה, שם התברר גודל הסכנה.

חסימה בעורק המרכזי – דקה גורלית להצלת המוח

עם קבלתו, נבדק פדידה על ידי צוות נוירולוגי בכיר. הבדיקה העלתה כי מדובר בחסימה חמורה בעורק המרכזי המספק דם למחצית הימנית של המוח – מצב רפואי המחייב התערבות מיידית. הזמן עמד לרעתו: בכל דקה שעוברת, תאים מוחיים עלולים להיהרס ללא אפשרות להשיבם.

הפתרון הרפואי שנבחר היה צנתור מוח דחוף – פרוצדורה פולשנית שמטרתה לפתוח את החסימה ולהשיב את זרימת הדם למוח. אלא שבמקרה זה, לא היה מדובר במטופל רגיל. פדידה סבל ממחלת ריאות מורכבת, אשר מנעה מהרופאים את האפשרות להרדים אותו כליל – כנהוג בהליכים מסוג זה.

החלטה חריגה: צנתור מוחי תחת טשטוש

בעצה אחת, החליטו ד"ר רונן לויטה, מנהל היחידה לצנתורי מוח, וסגניתו ד"ר שני אבנרי קלמנוביץ, לצאת לדרך בלתי שגרתית: לבצע את הצנתור הרגיש – בהכרה חלקית, תחת טשטוש בלבד.

החלטה זו דרשה דיוק מירבי, שליטה מלאה בריכוז המטופל, והתנהלות רפואית רגישה במיוחד. תוך זמן קצר, בוצע ההליך בהצלחה: כלי הדם נפתח, זרימת הדם חודשה – והנס החל להתבהר לעין כל.

"ראינו את יד ה' ברפואה": השיתוק חלף, המילים חזרו

לפליאת הצוות, עוד לפני שההליך הסתיים לחלוטין, החל פדידה להזיז את היד והרגל שהיו משותקות. גם הדיבור שב אליו בהדרגה, והוא הצליח לתקשר באופן ברור עם הצוות. הרופאים עמדו משתאים לנוכח התגובה המהירה של גופו – עדות לכך שהתערבות בזמן הביאה להצלת המוח והחיים.

"זו הייתה אחת מהפעולות הרפואיות המורכבות ביותר שביצענו – לא רק בגלל מצבו של המטופל, אלא בשל הצורך לפעול במהירות, בזהירות ובמודעות לכך שהוא ער, רואה ושומע אותנו", סיפר אחד הרופאים, "ובעזרת ה' – הכל עבר בהצלחה מרובה".

בן שהמתין לאב – ושב לקבל את ברכתו

מי שעמד באותן שעות דרמטיות על קו הגבול שבין חשש לתקווה, היה בנו של עמרם. ממש באותו יום, תכנן הבן להציע נישואין לבחירת לבו. אך עם הידיעה שאביו שוכב במחלקה בשיתוק חמור, חדל מלפעול. "לא היה לי ראש לשום דבר", סיפר. "רציתי שאבא יהיה שותף לרגע הזה".

עם שיפור מצבו של האב, הודיע הבן כי הוא ממשיך בתכניתו – ויוצא להציע נישואין מתוך תחושת הודאה להשם יתברך על הנס הגלוי שנעשה לאביו.
וכך, בתוך ימים ספורים – ממיטת חירום אל תחילתו של בית חדש בישראל.