כוח סודי בידיים שלנו? לא. בפה שלנו

גורלו של עם ישראל תלוי בכוח הפה - בכוח התפילה. המדרש שואל מדוע התורה מדמה את עם ישראל לתולעת, כנאמר "אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב". והתשובה: כשם שכוחה של התולעת בפיה, כך גם כוחם של ישראל בפיהם.

משל זה ממחיש את עוצמת התפילה באופן מופלא. התולעת היא מהיצורים הקטנים והחלשים ביותר בבריאה, חסרת ידיים ורגליים, וכפי שאומרים "אינה יכולה להזיק אפילו לזבוב". אולם, עם פיה הקטן היא מסוגלת לכרסם עצים. אם תתמיד בסבלנות ובעקביות לכרסם בגזע עץ, היא יכולה להפיל אפילו ארז ענק המתנשא לגובה עשרות מטרים - עץ שאפילו אריות ודובים אינם מסוגלים להפילו.

כך גם כוחן האדיר של התפילות היוצאות משפתותינו. ביכולתן לפעול פעולות כבירות בחיינו הפרטיים ובגורל העם והעולם כולו, באופן שלא היינו מאמינים או מעלים על דעתנו.

מרן החזון איש זצ"ל היה נוהג לומר שעיקר המאמץ צריך להיות בתפילה, יותר מאשר בהשתדלות הגשמית. שכן, אדם יכול להשיג את פרנסתו על ידי עבודה מבוקר עד ערב, ויטרח במלאכתו שעות נוספות, עד שבקושי יישארו לו שעות ספורות לשינת לילה חפוזה ומקוצרת. אולם, אילו היה משקיע יותר בתפילה ותחנונים לבורא, היה מוצא את פרנסתו הרבה יותר בקלות ובהשתדלות מועטה, והברכה הייתה שורה במעשה ידיו.