משפט אחד - ואבד שידוך של חיים שלמים: הסיפור המטלטל מהרב בידרמן

מירון, מתוך ההילולה - סיפור של חיים שנשברו בשקט, מילה אחת שהובילה להתרסקות, ודמות אחת שהפכה לסמל לכוחו ההרסני של הדיבור הקל. הרב אלימלך בידרמן שיתף השבוע סיפור אישי, מטלטל ומעורר מחשבה, ששמע בעצמו ממקור ראשון - סיפור שממחיש עד כמה מילה אחת, אפילו בלי כוונה רעה, יכולה לשנות גורל.

לפני מספר שנים, בעת שהותו במירון במהלך ההילולה המסורתית בל"ג בעומר, ניגש אל הרב אלימלך בידרמן אחד מגדולי ירושלים, הגה"צ רבי יענקל ברוין. הוא ביקש ממנו לגשת עמו לאדם מסוים ששהה במקום: יהודי מבוגר, מוכר לרבים מפקודיו הקבועים של מירון. מדובר היה באדם שהיה שותה לשוכרה כמעט בקביעות, אך יחד עם זאת, היה ניכר עליו כי מדובר באדם בעל נשמה עדינה ועמוקה. "ראו עליו עדינות, ראו עליו עומק. הוא לא היה שיכור רגיל", תיאר הרב בידרמן.

הדמות המבוגרת, שהייתה אז כבת 70, נעתרה לבקשתו של הרב ברוין לשתף את סיפור חייו. מה שיצא מפיו היה עדות חיה לשברון לב ולכוחו ההרסני של דיבור חסר שיקול דעת.

לפני כחמישים שנה, כך סיפר האיש, הוא למד בישיבת פוניבז' והיה בחור מבוגר יחסית. לאחר שנים ארוכות של ציפייה, זכה להתארס. החתונה הייתה כבר ממש בפתח, וההתרגשות הייתה בשיאה. בליל שישי אחד, שהה קרוב משפחה של הכלה בבית משפחתה ושמע את שמה של החתן המיועד. התגובה שלו הייתה קצרה, כמעט אגבית: "נו, על הבחור הזה חיכיתם כל כך הרבה זמן?"

הוא לא דיבר לשון הרע. לא השמיץ. רק משפט אחד, הנאמר בטון מזלזל, ברמיזה שקטה, ספקנות לא מבוטאת במילים - וזה הספיק. אותו משפט חלחל לליבה של הכלה, גרם לה לחוסר ביטחון, לספק, ובסופו של דבר - לביטול השידוך.

הבשורה הגיעה אל הבחור ביום שישי. הוא לא היה מסוגל לשאת את הכאב. קם מיד, ארז את חפציו, ונסע למירון. מאז - כך על פי עדותו - לא עזב את המקום. הוא התחיל לשתות, ולא הפסיק. לא הקים משפחה, לא זכה לדור המשך. כל חייו התרסקו - בגלל משפט אחד.

הרב בידרמן, שנשאר נרגש מהמפגש, בחר לשתף את הסיפור כדי להעביר מסר ברור: "הוא לא דיבר עליו. רק אמר 'נו'. וזהו. נהרסו חיים שלמים. לא תמיד צריך לדבר רע כדי להרוס - מספיק רמז. מספיק טון."

הסיפור, שנשמע במעמד מרומם בל"ג בעומר, לא נועד לעורר עצב אלא אחריות. אחריות על הדיבור, על מילה שנאמרת אפילו בלי כוונה. על ה"נו" הזה, שלפעמים נשמע קטן - אך הוא עלול להיות הרסני.