
בריאות

בכנס ייחודי שנערך בפרלמנט הבריטי, התריעו בכירים בתחום בריאות הנפש ונוירו-פסיכולוגיה כי אלימות מילולית מצד הורים ומבוגרים עלולה להשפיע באופן ממשי על מבנה המוח של ילדים ולגרום לנזק נפשי וחברתי מתמשך.
לדבריהם, מדובר באחת התופעות השכיחות ביותר של התעללות בילדים - אך גם מהקלות ביותר למניעה.
במהלך הדיון הוצגו ממצאים עדכניים מסריקות מוח שבוצעו לילדים שנחשפו לדפוסים של תקשורת עוינת - צעקות, השפלות והטחת האשמות. התוצאות חשפו שינויים במעגלי המוח האחראים לתחושת איום, תגמול ותגובה רגשית.
פרופ' אימון מק'קרורי מאוניברסיטת UCL הסביר כי "מילים משפילות נצרבות בתודעה ופוגעות לאורך זמן בתחושת הערך העצמי וביכולת לנהל קשרים חברתיים בריאים. ילדים כאלה רואים את העולם כמקום מסוכן, מה שמוביל לחרדה, הסתגרות ולעיתים גם לתוקפנות".
נתוני מחקר רחב היקף שנערך ב-2023 מעלים כי 40% מהילדים בבריטניה נחשפים לעיתים תכופות לאלימות מילולית בביתם. ארגון הבריאות העולמי הגדיר תופעה זו כצורת ההתעללות הנפוצה ביותר כלפי ילדים.
פרופ' פיטר פונגי, ראש המחלקה לפסיכולוגיה ב-UCL, הדגיש כי "המילים שאנו אומרים לילדים בונים - או הורסים - את היסודות הנוירולוגיים של מוחם. זו סיבה מרכזית להתפתחות של בעיות נפשיות בעתיד, וניתן למנוע אותה באמצעות שינוי בדפוסי התקשורת המשפחתיים".
לדברים הצטרפה גם פרופ' אנדראה דנזה מקינג'ס קולג' בלונדון, שהזכירה כי "האמרה 'מילים לא פוצעות' שגויה. הן אכן פוצעות - ומשאירות צלקות רגשיות שקשה למחוק".
המומחים קוראים כעת לשלב את המאבק באלימות המילולית כחלק מליבת האסטרטגיה הלאומית לבריאות הנפש. ג'סיקה בונדי, מייסדת ארגון Words Matter, סיכמה: "כדי לבנות דור בריא באמת - צריך להתחיל ממה שנאמר לו בילדות. הפצעים השקטים שמילים מותירות לא פחות כואבים מכל מכה פיזית".
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו