בין פסוק לנשמה: חידון התנ״ך העולמי לנוער מתקיים בירושלים

בבוקרו של יום העצמאות ה־77 למדינת ישראל, בעוד הדגלים מתנופפים וההמנון מהדהד ברקע, מתכנסים בירושלים נערים ונערות מישראל ומרחבי העולם היהודי - למעמד שאין שני לו: חידון התנ״ך העולמי לנוער.

כמידי שנה, נערך האירוע באולם הגדול של בנייני האומה - ומעניק במה לטובי הלומדים הצעירים שהתמסרו לעומקם של הפסוקים, לדקדוקי נביאים ולשירת ספר תהילים. חידון זה, שמתקיים בפעם ה־62, מהווה מפגש נדיר בין מסורת, ציונות ודור העתיד של העם היהודי.

זה לא רק מבחן - זה שורש

השנה מתמודדים 16 בני נוער - ארבעה מתוכם מישראל ו־12 מהתפוצות: מארצות הברית, קנדה, מקסיקו, אנגליה, דרום אפריקה ופנמה. מעבר לנתונים היבשים, מדובר בצעירים שבחרו להקדיש חודשים ואף שנים ללימוד אינטנסיבי של ספר הספרים, מתוך אהבה, אמונה ומשיכה טהורה אל הטקסט המכונן ביותר בתולדות האנושות.

המתמודדים אינם רק מצטיינים בידיעת מקרא - אלא גם משמשים שליחים של זהות. עבור חלקם, מדובר בקשר כמעט יחיד אל שפת הקודש ואל המורשת הישראלית. עבור אחרים - ברית מתחדשת עם הבית שאליו הם משתוקקים לשוב.

מעל הבמה: טקס, שופטים ומבחן אמונה

את החידון פותחים דברי ברכה מפי ראש הממשלה, שר החינוך וראשי מוסדות לאומיים. השאלות - שהוכנו בקפידה על ידי צוותי תנ״ך בכירים - נעות בין נבואות ישעיהו, סיפורי שמואל, הוראות ויקרא ודברי קהלת.

המתמודדים עומדים בקומה זקופה, לוחצים על לחצן, משיבים מתוך ביטחון פנימי - ולעיתים אף בקול רועד. השאלות אינן רק טכניות - הן נוגעות בהבנה, בפרשנות, בערכים. לא אחת, שואל המנחה: מה המסר שהנביא רצה להעביר? איזו הנהגה עולה מהמעשה של דוד? ומה אנחנו, היום, יכולים ללמוד מכך?

חתני העבר - והשראה להווה

בשנה שעברה, חלקו שני מתמודדים ישראלים את המקום הראשון: אביתר מרדכי בר גיל, תלמיד תיכון דתי־מדעי בירושלים, ודוד שאשא, תלמיד ישיבה תיכונית מפתח תקווה. שניהם הפגינו בקיאות נדירה והגיעו לציון מלא עד לשלב הגמר. לצדם הגיעו לגמר גם מתמודדים מהתפוצות - עדות לכך שחכמת התנ״ך אינה שמורה רק לבני הארץ.

הזוכה בתואר חתן או כלת התנ"ך לשנת תשפ"ה יוכרז בסיום האירוע, אך כבר עתה ברור: כל העולים לבמה הזו - כבר זכו.

יותר מחידון - שיבת העם לספרו

בחברה הישראלית של היום, שואלת את עצמה מחדש מה זה להיות יהודי ומה זה להיות ישראלי - חידון התנ״ך לנוער מציב מראה ברורה. הוא אומר: הזהות היהודית לא נעלמה, היא לא נחלת העבר, והיא איננה שייכת רק למוסדות - היא בלב הדור הצעיר.

התנ"ך - מקור רוחנו, ספר הנהגתנו, חוט השדרה של ההיסטוריה שלנו - חוזר לבמה. לא רק בין דפי הלימוד, אלא גם בקול, בהכרזה, בציבור, מול המצלמות. זהו רגע של קדושה לאומית, רגע שמחבר בין נביאי קדם לבני הנוער של המאה ה־21.