מתי השקר הוא מצווה? – סוד מופלא מדברי ה"בן איש חי"

שאלה: אם השקר הוא דבר כל כך מגונה – למה ה' ברא אותו? כמו כן, האם ידוע לכבוד הרב מה דעת מרן ה"בן איש חי" בעניין השקר – האם להרחיקו תמיד, או באופנים מסוימים לקרב את השקר?

תשובה: 

דע כי למרות שהשקר הוא דבר רע ומכוער ה' נתן אותו לבריאה משום שיש בו גם צד של טובה וברכה. 

ואציג בפניך את דברי גאון עוזנו מורינו ורבינו רבי יוסף חיים זצ"ל בספרו הקדוש "עוד יוסף חי" על הפסוק "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ": יש להקשות בעניין כפל הלשון "צדק צדק", ועוד אומרו "תרדוף", ומשמע שתרדוף אותו – לדחותו ולבטלו, ולא ברור מה עניין "רדיפה" לדבר שצריך התחברות ודבקות – אלא הוא עניין של ניגודיות. ונראה לי בס"ד, דוודאי האדם צריך שיהיה דבק באמת והצדק ויתרחק מן השקר והכזב. אומנם, יזדמן לפעמים כמו שצריך להתרחק מן השקר וכזב – כן צריך שיתרחק מן האמת, כמו שכתבו רבותינו ז"ל "משנין מפני דרכי שלום", ודבר זה שאמרו לשקר מפני דרכי השלום, לא בתורת נתינת רשות נאמר, אלא בתורת חובה! 

ולמדו חכמים כן, ממה שאמר ה' לאברהם אבינו ששינה מפני השלום. ויש לשאול, למה בכלל אמר לו ה' עניין זה, שהוצרך לשנות מן האמת. אלא, נראה שהודיעו זה כדי ללמדנו שלא יאמר אדם "חסיד אני ושונא את השקר, ולא אשקר אפילו בשביל השלום" – לכן שינה הקב"ה בדבר שלא היה צורך לאומרו מעיקרא. ואם לא ישנה משום חסידות הרי הוא חסיד שוטה, ועובר על איסור.

וסיים הרב:: "נמצינו למדים מכל הנזכר לעיל, שכמו שהאדם צריך לחבב את האמת ולהידבק ולאחוז בה בשתי ידיו – ולדחות את השקר בשתי ידיו, ולגרשו מפיו, כן יזדמן דבר להפך שצריך לחבב השקר ולאחוז בו בשתי ידיו ולדחות את האמת שלא ישמע על פיו, ולא יבא על שפתיו… ורק אין נמצא זה ברוב העניינים כי בוודאי ברוב העניינים צריך לדחות השקר ולמאוס אותו, ורק במעט מהם יש לחבב השקר ולאחוז בו".